מגלה עמוקות חלק ב קכ

אופן א' בארץ (שם לג) אחד היה אברהם ויירש את הארץ יצחק תיקן רוח עולם היצירה המן עב"ד אברה"ם בגימ' מיטטרו"ן שלקח העבד להביא את רבקה בת זוגו של יצחק (בראשית כד) עשרה גמלים מגמלי אדוניו שהיא י' של מטטרון דמתקריא סלע כמבואר בתיקונים שלא תהיה הסלע יבשה כד אסתליק י' של מטטרון אישתאר הסלע יבישה יעקב דיוקניה חקוקה תחת כסא הכבוד לתקן נשמה אח"כ בא משה שהוא מחוקק (דברים לגן) כי שם חלקת מחוקק ספון נטיל ס' רבוא גלגליא וסחרן לכורסיא וכלול כולהון ז"ש במשענותם ז"ש (שם) ויתא ראשי עם ר"ל הוא כלול כל הנשמות מסוף העולם ועד סופו לקח מתנות באדם שכל נשמות שהיו כלולין באד"הר כולם נכללין בו וז"ס וית"א בגי' אד"ם דו"ד משי"ח שהוא כלול כל הנשמות מרא"ש שהוא אדם דוד הוא תוך שכן בי"ת דו"ד יניקתם ש"ם אלהי"ם בגימטרי' תו"ך משיח הוא סוף ז"ש ויתא ראשי עם. והנה מזה הפסוק אנו לומדין עליית העולמות מן עולם העשיה ממדבר אל עולם היצירה דתמן ישמח משה במתנת חלקו שהוא מטה שבידו שהיה מטטרון דאתהפך המטה לנחש עבור עונותיהם של ישראל ומטה כלפי חסד ורב חסד למתק פ"ר דינים שהביאה חוה לעולם ז"ס חפרוה תמן פ"ר אשתיירו אתוון חוה כי הוא גרמה להוריד פ"ר דינים וממתנה עולם יצירה לבריאה נחליאל דתמן נחלי אל חסד אל בסוד (תהלים נ) אל אלהים י"י ג' עולמות ומנחליאל אל עולם האצילות במות קהלת ה) גבוה מעל גבוה שומר ומבמות הגיא תמן י"ג מכילין דרחמים או כנגד עשייה אמר חפרוה תמן חוה ומקנן ביה סנדלפון שהוא פ"ר בצירוף חוה עולה חפרוה כרו"ה נגד עולם יצירה דאיהו בין ד' רשויות לשבת כי ד' רשויות הן הן ד' עולמות רשות היחיד עולם אצילות מקום פטור בריאה כי מתמן נשמתא (משלי יב) לא יאונה לצדיק כל און ומעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ מתמן חירות בא אמא עלאה מקננא ביה ומשקבלו ישראל הלוחות שהיו אותיות חצובות מתחת כסא הכבוד היו חירות ממ"ה ומיסורין וממלכיות וכרמלית כ"ר ולא לח לח ולא קר כלול שתיהם עץ הדעת טוב ורע ומתמן אקרי יוסף אבר"ך שהוא סוד עולם יצירה נער במקום מטטרו"ן (בראשית מא) רק ה"כסא אגדל ממך שהיא עולם הכסא במחוקק חקוקה תחת כסא הכבוד במשענותם שי"ב שבטים הם למעלה י"ב שערים בכל שער ושער יש שבט בפני עצמו וכל נשמות משפחות משפחות הם עשוים והולך אדם אל בית עולמו המיוחד לו ולמשפחתו ז"ס (שמות טו שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים שהראה הקב"ה לישראל בשעת יציאתם ממצרים ובאתר דאסתליק האי מבועא דאיהו י' מן מטטרון שכינתא מן סלע תמן שריא מרה באתרהא היה ויבואו מרתה ורזא דמלה (שם א) וימררו את חייהם בעבודה תשה דא קושיא בחומר דא קל וחופר ובלבנים מליבון הלכה והכי הוי ישראל עד דאחזי להו עץ דא עץ החיים (שם טו) וימתקו המים ז"ס שנקרא סלע זה בימים ההם צור כי (משלי ל) דרך נחש עלי צור והוצרך להכות בו קודם שנתן מימיו אבל עתה דקיימו אדעת רבן אי לאו דמחו ביה הוי מתקיים ודברתם אל הסלע שנה עליו פרק אחד ונתן מימיו בלי טורח. והנה כל נשיא היה חוקק במטה שלו איש לבית אב כפי סוד יניקתן במרכבה עליונה כל אחד למשפחתו כי למעלה הם ג"כ סדורין כן וזה היתה ג"כ תלונתם וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות משפחות הם חונים איש על דגלו באותות לבית אבותם כמו שחקוקה צורתו של יעקב למעלה ולכן לא נזכר משה בשירה זו כי יעקב הדור ההוא הבא מדור הולך שהי' פני חמה ועתה פני לבנה משה אתכנש כדי להאיר לדור ההיא ז"ש בזוהר בפרשה זו (קהלת א) אל מקומו שואף זורח הוא שם ומבמות הגיא שכלם יונקים ממקום שקבר משה וישב בי"ג מכילין כדמתרגמינן אשר בשדה מואב שזכה בהאי עלמא על מ"ט נתיבות מנין מוא"ב אבל אחר מותו ז"ש ומבמות זכה אל ראש הפסגה שהוא שער החמשים ראש לכל ראשים אש"ר בשד"ה מוא"ב בגי' י' פעמים אלהי"ם וחד יותר שהוא כל ימיו עלה אל אלקי"ם להמתיק י' כוחות שלהם י' פעמים אלהי"ם בגי' תת"ס בסוד (משלי כ) גם במעלליו יתנכר מיד שבא לעולם ותשם בס"ף ו' של מחוקק [להמתיק] הדינים בפ' רבתי של אי"ק הכי הוי תת"ס שבא להמתיק כל כוחות הדין שהוא סוד (איוב כח) ולכל תכלי"ת הוא חוקר וכן סוף אי לאו ו' דביני וביני לא יכיל עלמא לאתקיימא באינון דינין והנה משה מיד כשהתחיל הקב"ה לדבר עמו (שמות ג) של נעליך על גופא דחיוויא דנגע ביה בת פרעה ואצטרע מתמן (שם) כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמ"ת קד"ש הו"א בגי' תתס"א

הם באו אל משה באומרם שלא חטאו רק בתערומתן על לחם לבד (תהלים לב) ואין ברוח' רמיה ויסר מעלינו את הנח"ש כי לא חטאו יותר ומשה שידע דקב"ה לא עבד דינא בלא דינא ויתפלל משה בעד העם סתם מה שחטאו רחמנא לבא בעי הקב"ה השיב עשה לך שרף שחטאו בלב ג"כ ומשה עשה שניהם נחש נחושת לכפר על שניהם או להיפך על שדברו לשון הרע בסתר שלח נחש ועל הגלוי שרף לכן כשבאו והתוודו חטאנו ויסר מעלינו את הנחש כי דברנו בסתר ועל הגלוי לא היו צריכין להתוודות כי ראה משה שהקב"ה השיב עשה לך שרף שגם על מה שלא התוודו וחללו השם בפרהסיא אפ"ה אכפר להם וכ"ש על הסתר ומשה עשה שניהם. או ישראל דברו לשון הרע ואתמר בגמרא (עירובין ט) אמר הקב"ה כל שמספר לשון הרע אני עליו מלמעלה ושר של גיהנם מלמטה ז"ש (תהלים קכ) חיצי גבור שנונים הקב"ה למעלה עם גחלי רתמים שר של גיהנם מלמטה לכן שלח עליהם נחשים שרפים נחשים מלמטה כד"א (עמוס ט) ואם