מגלה עמוקות חלק ב קא

ויודע י"י את אשר לו לפי שבבוקר ממונה מיכאל (תהלים צ) שבענו בבקר חסדך ואת הקדוש ואהרן הוא הקדוש במדריגת מיכאל וגבריאל בשלהוביתא דילי' איתוקד קרח וכל עדתו לפי שפגם ביה כי הוא ממונה על שמירת הלוים לעילא ז"ש ואני נתתי לך את משמרת תרומתי הן הן ג' משמורת של כהנים לקבל ג' תרומת כל תרומ"ה הוא סוד ש"ר העו"לם כלול מי' פעמים אדני שהוא היכ"ל לכן (תמיד פ"א) בג' מקומות שומרין הכהנים במקדש לקבל ג' עולמות בי"ע וסימן ג' מקומות אלו אמ"ן א"בטינס מ"וקד נ"יצוץ לקבל ג' עולמות אלו כי ג' עולמות אלו הם סוד כה"ן לו"י ישרא"ל בני' אכתריא"ל כשזוכין ישראל אזי כל הג' עולמוה כלולים חד ז"ש הקב"ה לאהרן ואני נתתי לך את משמרת כל הג' תרומות שהם ג' תפלות כל תרומ' נרמזת על שר הפנים שקושר כתרים לרבו ולכן נאמרה פרשת אליעז' עבד אברהם ג' פעמים בתורה לקבל ג' פעמים השמירה ע"ש רזא עלאה ז"ש לכל ק"דשי ב"ני י"שראל ר"ת יב"ק שהוא סוד י"חוד ב"רכה ק"דושה גם יש בו סוד ג' שמהן אדנ"י הוי"ה אהי"ה וכמו שנחלקו הכהנים על ג' מקומות כן נחלקו הלוים על כ"א מקומות סוד אהי"ה ועבד הלוי הוא רזא דאמא עלאה והשמירה על כ"ד וכן מתנות על כ"ד וכן כ"ד משמורת של כהנים וכ"ד של לוים וכ"ד של ישראל (תענית כה) י"ב משמורות אנשי מעמד ביריחו וי"ב בירושלים (קהלת ז) גם את זה לעומת זה הגיע זמן המשמר חצי המשמר עלה לירושלים וחצי משמר היה ביריחו והיו מספיקין להם מים ומזון לאחיהן ונתנו ליונדב בן רכב חלק בראש וכו' טעם זו החלוקה ג"כ נגד מרכבה עליונה זה לעומת זה

בפסיקתא הביא מעשה של רבה בר בר חנה א' לי ערבי א' בא ואראך בלועי קרח הראה אלי שלש גומות ועשן יוצא מהם נטל שלש גיאצי וטובלן במים וכרכן בראש הרומח והורידו לשם הניחו מעט ויצא חרך א"ל שמע מה הן אומרים ושמעתי שאומרים משה אמת ותורתו אמת והן באדין א"ל אותו ערבי כל ל' יום מהפכן גיהנם כבשר ע"ש ענין ג' גומות אלו שפגמו בג' עולמות ונידונו בג' דינים סי' ב'ש'ם ב"ליעה ש"ריפה מ"גיפה וז"ש הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו ותרגום מננא קטל חרבא מננא קטל מותא מננא נבלע בארעא

וכבר כתבו הקדמונים מה בקשו עוד להתלונן שהוצרך הקב"ה להפריח מטה אהרן לבית לוי ואם כדברי הרמב"ן הרי כבר היו מאמינים בכהונת אהרן שכבר יצא אש מלפני י"י ותאכל לקרבנותיו אבל היו ישראל חפיצים שיהיו הבכורות משרתי המשכן שיהיה לכל שבטים חלק עבודה למשמרת המשכן וז"ש אתם המתם את עם י"י שהם הבכורים שראוים לעבודת המשכן וגרמתם בלוקחם הקטורת כי זה קרבן של כהנים והם ראוים להיות עבודת הלוים לא שיקטרו הקטורת שהיא עבודה הכהנים לכן פדת מטה אהרן לבית לוי וכ"כ בחיי והוסיף והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי תלונות בני ישראל בליעת קרח שהקב"ה פסל בכורים קרח בכור היה שריפה לקטרת עורר על הכהונה שאהרן לבר נשאר הקדוש ועל תלונה שעשו שלא רצו בחליפת לוים לבכורים באה המגיפה וקשה לדבריו מה הוצרך עוד פריחת מטה אהרן ואמ"ז ז"ל בספר אמרי שפר הביא על מה שפירש רש"י לאות ולזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה והקשה הוא ז"ל מאיזה טעם הורה מופת פריחת מטה אהרן על כהונתם והלא מטה אהרן לא בעבורו היה רק עבור שבטו שנאמר ואת שם אהרן וא"כ עוד יש פתחון פה אלו נכתב שם אחר היה ג"כ פרח כי כל העדה של שבט כלם קדושים כמו שאמר קרח ותירץ הוא ז"ל בשם מהרי"א שני תירוצים הביא שם שיש לפרש ואת שם אהרן הכתוב על מטה לוי דהיינו תכתוב שם אהרן על מטה לוי מצד א' ושבט לוי מצד אחר והנה פרח מטה אהרן באותו צד שהיה כתוב אהרן. ולדעתי ז"ש רז"ל שהיו שקדים מתוקים מצד ימין ושקדים מרים מצד שמאל שהראה הקב"ה שהעולם נחלק על ב' חלקים אהרן היא איש חסד גורם ימין י"י שהוא רוממה ומתמן מיתוק הדיני' ומצד השני שקדים מרים מסיטרא דדינים קא אתו ולכן הם הפוכים במידתן (חולין כד) כשר בכהנים פסול בלוים ולכן גבי כהנים מלת עולם הוא היא וגבי לוי א' ועבד הלוי הוא כמ"ש הבחיי שהם כלולים זה בזה וכמו שאברהם הוליד את יצחק דין הרו מים וילדו אש כן בכאן הוא להיפך אהרן אחיך הלוי נעשה כהן ז"ש במדרש ואני הנה ברצון ובשמחה כמ"ש (שמות ד) הלא אהרן אחיך הלוי וגו' וראך ושמח בלבו כאן הורה באצבע שהקב"ה הוציא את הכהונה שהיא חסד מן לויה שהיא דין לכן מביא ראיה מזה הפסוק כי שם מבואר ענין זה וזה רצה הקב"ה להראות בענין המחלוקת זה של קרח כל מחלוקת שהיא שלא לשם שמים שהיא כלולה מאש ומים ועוד תירץ כשנקדים למה הוצרכו כל המופתים להורות על כהונתו של אהרן הא' מופת רקועי פחים ציפוי למזבח ויהיו לאות לבני ישראל פירש"י לאות לזכרון שיאמרו אלו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו והשני מטה אהרן שכתוב שם למשמרת לאות לבני מרי ופירש"י לזכרון שבחרתי באהרן אלא מופת המטה הורה על שבטו של לוי והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ומופת רקועי פחים להורות על כהונתו של אהרן יותר מבשאר אנשים שבשבט לוי כמ"ש זכרון לבני ישראל ולמען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן וגו' עכ"ל דברי פי חכם חן. ולדעתי המעיין בפ' עיניו תחזינה מישרים שפירש ראשון אמת היא שהרי אמר בפסוק ראשון דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתוב על משהו הל"ל בקיצור קח מאתם מטה מאת כל נשיאיהם אבל הענין בני ישראל דייקא שהם שנים עשר שבטים ז"ש מטה משה לבית אב וכי עם כל