מגלה עמוקות חלק א פג

בא סמאל עם גיהנם ועז"א ויירא יעקב מאוד וייצר לו ר"ל מאחר שמתיירא יעקב בפני גיהנם שנקרא מאד כמ"ש (שם) ויחרד יצחק חרדה גדולה מא"ד ולכן קבל יעקב על עצמו המלכיות לכן וייצר לו על צרות הגליות ולכן התפלל להקב"ה ורווח תשימו בן עדר לעדר על הגליות שאם יבואו צרות על ישראל ליתן ריוח בין הדבקים וכמ"ש במזמור (תהלים קכ) אויה לי כי גרתי משך שקבל הגליות עם לבן גרתי שהוא נקרא ארמי ע"ש כל גוים שנקראו ארמאה בגמרא וסידר יעקב הגליות באומרו מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו ומה היא המנחה שהוא שולח לו לז"א והנה גם הוא אחרינו שהוא תופס מלכות אחרינו. ויצו גם את השני גם את השלישי הן הן ג' גליות הראשונים גם כל ההולכים אחר העדרים הוא גלות האחרון כמ"ש ע"פ והנה שם ג' עדרי צאן רובצים עליה ג' גליות הראשונים והאבן גדולה ע"פ הבאר זה אדום ונאספו שמה כל העדרים ז"ש קומה י"י קדמה פניו אין אני מבקש ברכותיו עתה רק ילך הוא לפני בזה העולם כי ב' ברירות נתן הקב"ה לאברהם או לקבל גיהנם (שם) ממתים ידך י"י שהוא אשו של הקב"ה אש לא נופח או (שם) ממתים מחלד שעבוד מלכיות ובחר לו אברהם חלקם בחיים ר"ל שיקבלו עונש בעודם בחיים בזה העולם כדי שצפונך תמלא בטנם מן רב טובך הצפון לעו"הב ולא ביקש יעקב בזה העולם הברכות רק הניח לסוף ימים ז"ש (שם) ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וזה רמז יעקב הלא אני קראתיך אל כי תענני על מזמור (שם קכ) בצרתה לי קראתי ויענני שיקבל ברכות לסוף כדי לקיים מאמר אברהם שקבל ע"ע הגליות ז"ש הפלא חסדך על אברהם מושיע חוסים ממתקוממים הן המלכיות שקיבל אברהם שהוא ימינו של הקב"ה ז"ש בימינך ובא להתפלל עליהם שישמור בגליות כאישון בת עין ויסתיר בצל כנפיו מפני רשעים בזה העולם כי יותר טוב אויבי הגוף מן אויבי בנפש לעו"הב גיהנם ז"ש אויבי בנפש יקיפו עלי בגיהנם לכן יותר טוב קומה י"י קדמה פניו אני בצדק אחזה פניך זה הי' כשבא יעקב מביתו של לבן שהיה נשוי וזכה לראות פני השכינה ומתחלה ראה בסלם חלום ועתה אשבעה בהקיץ תמונתיך כמ"ש ויאמר יעקב כאשר רא"ם כמ"ש בזוהר שראה פנים אל פנים אמר יעקב כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים איך אמר שקר והוא איש אמת במדרש מה פני אלקים, דין אף אתה דין מה פני אלקים (דברים טז) לא יראו פני ריקם אף אתה לא יראו פני ריקם. על אלו שני דברים בא להתוודות במזמור איך אמר על עשו שראות פניו כפני אלקים לז"א הן הן כוונתי על שני דברים אלו שאמר במדרש או על שפניו של עשו הם דין אני בצדק שהוא מד"הד אחזה פניך ועל אותו הפנים מדבר או על שצריך ליתן צדקה ולא לראות פני ריקם כן כוונתי על עשו ז"ש אני בצדק צריך לראות פניך או כשם שאסור להסתכל פני ע"ז כן אסור להסתכל פני רשע ז"ש ראיתי פניך כראות פני אלקים על אלקים אחרים ועז"א אני בצדק וגו' ולא פני של רשע

ויצו את הראשון לאמר וגו' גם את השני גם את השלישי גם את כל ההולכים אחרי העדרים לאמר חלק יעקב מחנה שלו על ג' חלקים וברביעי אמר גם את כל ההולכים אחרי העדרים אם על גליות כמשרז"ל על והנה באר בשדה והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה הם שלשה גליות ראשו מגיע והאבן גדולה ע"פ הבאר גלות אדום ונאספו שמה כל העדרים שמכתבת טרוניא מכל האומות לכן נגד גלות אדום אמר את כל ההולכים אחרי העדרים ואם על מחנה אלקים שהולכת עם האדם שסודו ארגמן מיכאל מימין גבריאל משמאל אוריאל מלפניו כנגד ג' שעליהם אמר במזמור (תהלים ג) מה רבו צרי ואתה י"י מג"ן בעדי "מיכאל "גבריאל "נוריאל שלקח ג' אבנים מראשותיו ונעשו אבן א' הן הן שלשה עדרי צאן הרובצים על הבאר והאבן גדולה ע"פ הבאר הוא רפאל עז"א גם את כל ההולכים אחרי העדרים ומאחורי רפאל. גם סוד ד' חיות הנושאת הכסא כמבואר ג"כ והנה באר בשדה על סוד עולם הכסא והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה פני ארי' פני נשר פני שור וכנגד פני אדם אמר והאבן גדולה ע"פ הבאר פני אדם דכליל כולהו פנים וז"ס ונאספו שמ"ה כל העדרים ר"ל ש' מן שמה כליל תלת אנפין דחיוון מ"ה מן שמה הוא פני אדם. לכן גם כאן אמר נגד ג' חיות הקודש ויצו את הראשון את השני את השלישי ונגד פני אדם אמר גם את ההולכים אחרי העדרים שהם פני אדם לכן אמר ארבעה פעמים פנים בפסוק אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני אחרי כן אראה פניו אולי ישא פני לקבל ד' אנפין אלו. ואם על סדר התפלות מדבר דאיתא בזוהר ע"ס משה פר ויצא ש' תלת אנפין שחרית מנחה ערבית מ"ה פני אדם בתפלת שבת שאז ישמח משה במתנת חלקו וז"ס לדעתי (שם לג) מ"מכון "שבתו ה"שגיח קרי בי' שבתו שמשה חל"ק ממתנ"ת חלק"ו בכל שבת ושבת לכן "מנחה "היא "שלוחה לאדוני לעש"ו ר"ל ר"ת מש"ה וסידר מ"ה מתחלה שהוא פני אדם אח"כ תלת חיווין ארי' נשר שור ז"ש שם שלשה עדרי צאן רובצים שלשה תפלות של חול אבל בשבת פני אדם והאבן גדולה ונאספו שמ"ה כל העדרים לכן אמר נם את הראשון שני שלישי על ג' תפלות של חול ועל תפלת שבת אמר גם את כל ההולכים אחרי העדרים ונרמז ג"כ בפסוק אכפרה פניו במנחה תפלת מנחה ההולכת לפני אמר על עצמו שתקן תפלת ערבית אתרי כן אראה פניו שחרית (בראשית כב) ויקרא אברהם שם המקום ההוא יראה בהר ד' יראה כי תמן פני פרי' וכן יצחק א' נגד תפלת שחרית ראה ריח בני ונגד מנחה כריח השדה