מגלה עמוקות חלק א עה

בידו שהוא אחוזת יעקב שבידו דבר זה קיים עתה בשליחותו. ע"ד הדרוש הכתוב בא לתרץ קושיות הזוהר איך השתחוה יעקב לאל אחר שהוא עשו הלא יעקב אמר אליו ראיתי פניך כראות פני אלקים שהוא מלאך שלו שהוא סמאל והזוהר השיב והוא עבר לפניהם ר"ל הקב"ה שהלך לפני יעקב אליו היה משתחוה ועז"א אכפרה פניו במנחה אבל כוונתו על השכינה ההולכת לפני יעקב אליה אני משתחוה כן התפלל יעקב (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו שילך לפניו קודם כדי שתהיה ההשתחויה להקב"ה שהלך לפניו ועז"א וישלח יעקב מלאכים ולא היתה כוונתו רק לשם שמים שהיו מתהלכים לפניו (מיכה ב) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. או שעדיין קשה איך עשה יעקב זה הלא אסור לשתות מן פרצופי ע"ז שמקלחות מים לפניהם כדי שלא יאמרו לע"ז הוא משתחוה וא"כ איך עשה יעקב זה למראית עין שיש לחוש שיאמרו שאל עשו הוא משתחוה מזה הטעם כתוב בהגהת אשר"י אסור לשחות מודים בשעה שצלם כנגדו לזה השיב הכתוב לפניו הוא לא עשה אלא לפנים שהחניף לרשע בעו"הז. וזה כוונת המדרש אלמלא סמכו ישראל על כחו של זקן לא היה תקומה לישראל בימי המן וקשה מה ענין זה לזה אבל הענין שגם שם באותו הדור נתחייבו ישראל כלייה שהשתחוו לצלם והשיבו בגמרא וכי משא פנים יש בדבר והשיבו הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה אלא לפנים עמהם. והלא אף מחשבה של ע"ז הקב"ה מצרפה למעשה וכ"ש להשתחוות במעשה ועל מה סמכו ישראל. וזה השיב על כחו של אותו זקן שגם היא השתחווה לעשו לפניו וחנף לרשע לפנים לפיכך סמכו על כחו שאינם מתחייבין כלייה על שהשתחוו לצלמו של אותו רשע לפנים ולבם בל עמהם לכן כשהגיע אסתר לבית הצלמים אז נסתכלה באיזה חטא בא להם לאותו הדור כלייה ונכנס בלבה השתחויה לצלם ראתה מעשה ונזכרה הלכה שאינם חייבים עבור זה כלייה ופתחה ואמרה (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני. וא"ת עבור שהשתתוו לצלם הלא אתה (שם) בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטימו שכוונתם בלב לשם שמים (שם) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא שהיה מחשבתו עליך כשהשתחוה לעשו. ע"ד הרמז מלאכו של יעקב הוא אוריאל שכתב האריז"ל בספר המלבוש שנכנס עמו ג"ע אז אוריאל נכנס עמו והוא ההולך לפניו (שמות לג) ופני ל"א יר"או בהיפף אוריאל ולפי שמלאך אברהם מיכאל ויצחק גבריאל ויעקב אוריאל כמ"ש ויקרא יעקב שם המקום ההיא פניאל שהוא מלאך של פנים והוצרך יעקב לשלוח מלאכים שהם הולכים לפניו שהוא מחנה אוריאל כי היה מתיירא מן גיהנם שנכנס עשו לאביו עם שר שלו סמאל בשעה שקבל הברכות אם אינו רוצה יעקב במלכיות יקבל גיהנם כמו שקבל אברהם בברית בין הבתרים ועז"א שלמה (שיר ב) עד שיפוח היום גיהנם אז ונסו הצללים ה שרי אומות העולם (שם) סב דמי לך דודי לצבי לקבל המלכיות כמו שקיבל עליהם אברהם (שם) על הרי בתר שהוא ברית בין הבתרים שקיבל עליו מלכיות שהם הרים וכמו שצעק (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם מלכיות. או לפי ששלח לו מנחה מנין שעיר שהוא לעזאזל לקבל פניו של עשו שדומה לכלב כשאינם זוכין וכשמקובל הקרבן אזי מלאך המות דמות אריה שהוא אוריאל. או לפי שעשו בא בשתי רשעיות כמ"ש ויירא מאוד על גוף ויצר לו על ממון וכמ"ש הצילני נא מיד אחי (עובדי' א) מחמם אחיך יעקב תכסך בושה מיד עשו שופך דמים עז"א לפניו שיזכור דין לפניו כדי רשעתו כדי רשעה א' אתה מחייבו ואתה אינך עושה כן רק ארצה שעיר גבר שיידין שנותן עיניו בממון של ישראל (דניאל ז) וארו חיו רביעאה לה עיינין כעיני אנשא רע עיין בממון ועל גוף שדה אדום אדמוני שופך דמים ז"ש לו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי (תהלים קיט) כרו לי שיחות אשר לא כתורתיך שאין מחייבין לאדם שתי רשעות לוקה ומשלם ז"ש ואחר עד עתה יהיה בגלות עד (שם יב) עתה אקום יאמר ד' דהיינו משוד עניים שלוקחין ממון מאנקת אביונים גופן (דברים לב לי נקם ושילם על ממונן באו ימי הפקודה ועל הגוף באו ימי השילם ז"ש מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו אבל והנה גם הוא אחרינו שיצטרך לשלם לנו כל מה שלוקח ממנו בזה העולם כדדריש ההוא דמעמא דארעא וכן הוא אומר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני לע"ל תלך המנחה לפניו ולפי שעשו רצה לפגוע בגופו ובממונו לכן אמר אכפרה פניו במנחה כדי לכפר ולרצות אותו בזה שהולכת לפניו דהיינו ממון שלו ואח"כ אראה פניו אולי ישא פני על הגוף שלו שלא יזיק לו. ז"ש במזמור (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך בצדקה שנותנין לעניים נגאלין כמ"ש (שם יב) משוד עניים וגו' עתה אקום יאמר גו'

או יאמר וישלח יעקב מלאכים אלו שילכו לפניו (שם פה) צדק לפניו יהלך בשעת מיתה שכתוב למעלה מזה ויעקב הלך לדרכו שהוא על כל א' מישראל שנקראת הנשמה בזוהר ע"ש יעקב כי (שם כד) מבקשי פניך יעקב סלה דיוקנא תחת כסא הכבוד לכן נקרא יעקב כסא הכבוד כמ"ש בזוהר פ' וירא ע"פ (שמואל א ב) כסא כבוד ינחילם זה יעקב וכן הכתו' או' ויצא יעקב מבא' שבע על שבע ברכאין שבירך הקב"ה לנשמה כמ"ש בזוהר ע"פ (בראשית יב) לך לך מארצך וילך חרנה לזה העולם ודרך ג' עולמות הולכת הנשמה בי"ע לכן אמר ג"פ במקו' ובזה העול' היא סלם מוצב ארצה ועיקר שרשה למעלה כמ"ש בזוהר ע"פ (קהלת ב) החכם עיניו בראשו שהוא למעלה ומכל מצוה נברא מלאך ז"ש מלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי מן עבירה נברא קטיגור ז"ש ויעקב הלך לדרכו כדרך כל הארץ אזי ויפגעו בו ב' סטרין אלין מלאכי אלהים מכל מצוה מליץ יושר ומן עבירה קיטרוג ז"ש וישלח יעקב בזה העולם שלוחין