מגלה עמוקות חלק א מט

הקב"ה את העולם שהיא מרכב"ה שלימ"ה אברהם יצחק יעקב דוד שלשה היו בסוד (תהלים נ) אל אלהים ד' דבר ויקרא ארץ שהוא שם של אדני שהוא במלכות שנקראת ארץ אדון כל האדונים ד' שמות אלו הם בגי' יצחק והן הן שלשה עדרי צאן שראה יעקב רובצים ואבן גדולה הוא אדני על פי הבאר כלול ארבעתו. (שם קמ) סכותה לראשי ביום נשק על שם שנקרא ישראל כמ"ש בפ' בראשית הוא ישופך ראש ר"ל כשנקרא ישראל שהוא השם תמן ראש אזי הנחש הולך ואין לו תקומה לפני ישראל ז"ש סכותה לראשי שאז כבודי ומרים ראשי:

(שם) אל תתן ד' מאויי רשע שרצה להרוג את יצחק כמ"ש יקרבו ימי אבל אבי כדי להמית אח"כ יעקב ועז"א (בראשית לב) ויירא יעקב מאוד על הריגת אביו ויצר לו על הריגתו ועל הריגתו אמר (שם קמ) זממו אל תפק ימוטו עליהם גחלים באש רשע שהאביק עם יעקב הוציא סמאל אש מן הארץ ויעקב השיב אני כולו אש ז"ש ימוטו עליהם גחלים באש ובזה יפילם במהמרות בל יקומו (שם) חלצני ה' מאדם רע זה עשו מאיש חמסים תנצרני זה לבן שהחליף משכורתו עשרת מונים בעולם היצירה זעיר מקנן תמן דאיהו יעקב יש בו שם של מה הוי"ה במילוי אלפין ושם של אהי"ה במילוי אלפין אלף הא יוד הא בגי' קמ"ג שניהם עולים פק"ח עיניך וראה ויפגע במקום וילן שם מנין חלצנ"י ד' מאד רע בעולם היצירה תמן מרכבה דילי' כמין חתיכה מרובעת כדאיתא בכנפי יונה מאיש חמסים תנצרני בעולם עשיה תמן (שמואל ב כג) שמנה מאות חלל חרב שהרג דוד מנין תנצרנ"י וס"ת מרומזין תלת קטרין של מלאכו של עשו "שטן "מלאך המות יצר הרע מסית ומסטין וממית (תהלים קמ) חלצני ה' "מאדם "רע קרי רחי"ם וטחני קמח שלשה בתי דינין שבג' עולמות בגי' חר"ן שלשה פעמים אלהים. (שם) אשר "חשבו "רעות ר"ת אחר טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר. "חשבו "רעות "בלב ר"ת חרב פתחו רשעים ולא נתנו ד' להרע לי לא בגופי ולא בממוני רעות ליקח ממונו יגורו מלחמות גופו שננו לשונם כמו נחש נחשתי ויברכני ד' בגללך. ידעתי כי יעשה ד' דין עני משפט אביונים כי כבר השיב הקב"ה לדוד אפי' אתה מקימני כמה פעמים איני קם אימתי אני קם כשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שלוקחים גופן וממונם וכמ"ש יעקב עם לבן גרתי בגלות ואחר עד עתה עד (תהלי' יב) עתה אקום יאמר ד' כי גם לבן רצה להרוג את יעקב דברים כו) ארמי אובד אבי גם לקבל ממונו:

תהלים קמ) יפלו במהמרות בל יקומו, לפי שאמר לאביו יקום אבי השיב לו הקב"ה יקום אלהים ויפוצו אויביו ולכן לא יקומון רשעים במשפט. חלצני ד' מאדם רע בו נרמזו שבע שמות של עני. ויצא יעקב מבאר שבע שבא עשו ולקח כל ממונו שנקרא בשבע שמות "מסכן "דל "מך "רש "עני "אביון "דך מאיש חמסים שלקח כל אשר לו וכן הוא בלעם שכל כחו בפיו איש לשון בל יכון בארץ בל שיניקתו מן ב"ל ואחריתו עדי אובד ונעשו מעצמיו נחשים כדאיתא בזוהר פ' בלק ז"ש בל יכון בארץ שגם קבורה לא היתה לו גם עשו שהי' צד בפיו את אביו וכחו בפיו להסטין את בני האדם בל יכון בארץ. גם על הנחש שלע"ל הכל מתרפאין בג"ן חוץ מג"ן שהוא גבעוני נחש שאין להם רפואה. החמס ז"ש בל יכון בארץ. ז' מדורי גיהנם לקבלהון ז' רואי פני המלך שבע שמות של צדיקים ולמעלה מכולם ישרים אך צדיקים יודו לשמך לשבת בשבעה דרי עילאה היפך רשעים וישבו ישרים שהוא המרכבה וכה"א ישר יחזו פנימו

ויצא יעקב מבאר שבע. לתקן אילן שאכל א"ה שהי' בנות שוח ובנות שבע מבאר "שבע "וילך "חרנה ר"ת שו"ח וכן ויצא יצחק לשוח לתקן אותו עץ שהוא שוח ויפגע במקום באותו דבר שפגע אד"הר וילן שם (תהלים מט) אדם ביקר בל ילין והוא לא לן כבודו אבל יעקב שופרי דאד"הר וילן שם כי בא השמש (שמות כב) אם חבול תחבול שלמת רעיך הם בגדי החמודות אשר ירש מאד"הר עד בא השמש תשיבנו לו באותו פרק שראה סלם נתקנה קומה של אד"הר שהי' מתחלה מסוף העולם עד סופו סל"ם בגי' קל הן הן קל שנים שהי' אד"הר מוליד רוחין שדין ולילין והוצרך יעקב בגלגול שלישי לתקן ג"ע לכן תיקן יעקב ברכת אתה קדוש עלי' מוטל לתקן חלתו של עולם עם מעשר שלו שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך זה ששאל במדר' או סיפות מיא או סיפות קמחא כי ענין מעשר לתקן עיסה כמו שהתחילו אברהם ושרה קמח סולת לכן לקח יעקב ג' אבנים אם מתאחות האבנים יחד אזי ידוע לו שהיא גמר תיקונו של א"ה כמ"ש הקב"ה אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הנה אנכי עמך כי שלשתן הם תיקוני נפש רוח נשמה של אד"הר ז"ש אם יהי' אלהים עמדי ושמרני בדרך ודרז"ל זה ע"ז ג"ע ש"ד כי ג' עבירות אלו הם הם תיקון לג' קיטרין של א"ה ומהו שדרז"ל גם על לשון הרע כי ד' תיקוני היה אד"הר ג' אבות ואחר כך משה תיקן לשון לכן היה ערל שפתים (משלי טו) מרפא לשון עץ חיים כשראה יעקב לתקן באר שבע עץ של א"ה הראה לו סלם זה סיני שבא משה ופסקה אז זוהמת נחש שעיבורה לשבע ויצא יעקב מבאר שבע ס"ת ארבע הן הן ארבע עונות שלו שפגם בד' קיטרין נפש רוח נשמה נשמה לנשמה יעקב תיקן הנשמה אכן' יש' ה' במקום' הזה' ס"ת הנשמה כי הוא תיקן הנשמה. יעקב ראה כל מעלות והמדות והראה לו הקדוש ברוך הוא "והנה "ה' "נצב "עליו ר"ת עניו שכל המדריגות של חכם גבור ועשיר אינם כלום רק עניו הוא עיקר לכן הראה לו סלם זה סיני שהיא הר שפל מכלם גם הראה לו מלאכי אלהים זה משה שהי' עניו מכלם ז"ש אכן יש ד' במקום הזה כי שם ה' מקום גדולתו שם ענותנותו ענין סלם