מגלה עמוקות חלק א מז
Megaleh Amukot Part 1 47 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ברכני גם אני ולא קאמר אותי אלא ר"ל ברכני מאותן הברכות גם אני מסכים אח"כ עליהם יהי לך אשר לך
הברכה אחת היא לך אבי. הלא יש במשמעו הרבה ברכות ברכות נפשיות וגופניות וכבר חלקנו הגופניות הם שלי הלא אצלת לי ברכה נחלקנו יחד ותן לי חלקי אשר נאצלת ממני שהם גופניות עו"הז לכן חזר ונתן לו אותן הברכות ממש משמני ארץ ומטל השמים שהם לתתא אבל יעקב נטל לעילא
ואברכהו גם ברוך יהי'. בזוהר מי איפה דקיימא הכי שכינתא בשעתא דבריך יצחק ליעקב ועל דא אמר מי איפה דקיימא הכי ואודי על אינון ברכאין דבריך לי' ודאי גם ברוך יהיה דהקב"ה אסתכם על ידיה יצחק א' ואברכהו נפק קלא ואמר גם ברוך יהיה נרמז ענין זה מ"ש רבקה ועתה בני שמע בקולי כי שכינה אודעת לרבקה ורבקה אודעת ליעקב וא"כ רמזה רבקה על קול של שכינה שנשמע שם. ועז"א הקול קול יעקב בת קול וקשה למה לא אמר יצחק וברכתיו בלשון עבר כמ"ש אח"כ הן גביר שמתיו ודגן ותירוש סמכתיו ולמה אמר בלשון עתיד ואברכהו ע"ד המדרש פ' וישלח שכל הברכות שברך יצחק ליעקב ברכו אח"כ הקב"ה מלמעלה גם אמו ברכתיו (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך וכי מאחר שהקב"ה ברכו למה חזר וברכו יצחק אלא ראה יצחק שעתידין בניו לילך לד' גליות אמר אברך אותן ברכות של גליות שיקבץ הקב"ה אותם מה הן הברכות (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע לכן מיד אחר ברכת יצחק ואל שדי יברך אותך אמר ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל אותו בארה של ברכה שנתן לו יצחק אביו באמרו בשבע לא יגע בך רע שראה גליות שילך שם ז"ש וילך חרנה שהוא על גליות לכן ברכו בברכת שבע (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם לכן כאן אמר בלשון עתיד ואברכהו ר"ל שעוד פעם אחד אברך אותו ברכות של גליות גם ברוך יהיה אותן הברכות שברכתי אותו יהי' עוד מפי הקדוש ב"ה שיברכו מלמעלה באותן הברכות וריבוי גם כשם שאמו ברכתו גם ברוך יהיה
באותו מזמור שאמרה רבקה יושב בסתר עליון שיר של פגעים כי בשעה שנכנס עשו סמאל וכל רתיכין דיליה נכנסו עמו ושבע מדורין בישין מבוארין באותו מזמור לכן הוצרך יצחק ברכו שבע לקבל שבע ראשין של נחש ונתנה רבקה עצה ליעקב ועתה בני שמע בקולי ר"ל שיכרות שבע ראשים דחווי' כעובדא דרב אחא בר יעקב במסכת קדושין דמי שד לתנינא בשבע ראשים שאמר ק"ש ובכל פעם נתיר חד רישא זה נרמז שמ"ע בקולי ע"ס (דברים ו) שמע ישראל
או אומר ואברכהו גם ברוך יהי'. מסיטרא דלך שסמאל יודה לך ויברך אותו שם כמו שאומר (בראשית לב) לא אשלחך כי אם ברכתני ולא אמר תברכני אלא להודות על הברכות וכמ"ש עשו יהי לך אשר לך על ברכת ויתן לך ולפי שיעקב: סילק הברכות לסוף יומין יתקיימו לע"ל. צ"ל ואברכהו ברבות גליות גם ברוך יהיה לע"ל ולפי שברכות ויתן לך לפי פשוטו אנו מבינים שהיא ברכות עו"הז לכן מיד אמר גם ברוך יהיה ברכות נפשיות כמ"ש במדרש ויתן לך מטל השמים דא מקרא משמני ארץ דא משנה ורוב דגן תלמוד ותירוש אגדה ואמר אצל תלמוד ורוב דגן כי הכל צריכין למרי דחיטי ולעולם הוי רץ לתלמוד יותר מן המשנה לכן אמר ורוב דגן ז"ש גם ברוך יהיה ברכות רוחניות נשמעים בתוך ברכה זו
את בכורתי לקח. ומכח קניית הבכורה לקח את ברכתי הענין ע"פ תקונים שהבכורה שקנה יעקב מן עשו טיפה קדמאה דחב בי' אדם ופרח מיני' ואשתאר יחיד בלא עזר בהיפך זרע עיין דף ע"א תיקון כ"ו מנין ההוא טיפה דאיהי יוד דפרת מן יעקב חויא כרך על עקב קנה בכורתא
בתיקונים תיקון ט"ו מאן דפגים טיפה דילי' גרים דלהוי בת זוגי' מצה פרוסה לחם עוני ורזא דמלה מאן דמזלזל בנהמא או בפרורין דנהמא דאינון טיפין בכזית עניות רדיף אבתרי' וצריך לנטרי טיפין שלא לזרוק באתר אחרא בגין דא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו ואוקירו דלהון לנטרא שלא להוי בהון פסולת. יעקב איש תם בלי פסולת לכן נתן לעשו בשעה שקנה ממנו הבכורה להם ומזיד עדשים שהיא מגולגלת עגול כטפה בוכרא וגם לחם נתן לו שהוא סוד נהמא ופרורין דנהמא ואם כן מן הבכורה שלקח ממנו ההיא טפה קדמאה גרמה אח"כ הברכות והעושר כמ"ש (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר כי אות יו"ד גרמה דההיא ד' שהיתה דלה ועניה שפרחה מן ד' ירך יעקב שהיא צלע המשכן שנלקחה מן אדם קדמאה וז"ש (בראשית ב) ויבן ה' אלהים את הצלע היא אות יוד למהוי שלים צלע המשכן על אותו צלע נתכוון דוד (תהלים לח) ואני לצלע נכון לתקן ההיא צלע ומאן דבעי לנטלא בת זוגי' כגון אוריה דאקדים לדוד אי' בי' (ירמיה ב) כל אוכליו יאשמו רעה תבא עליהם ע"ש בתיקונים (שמואל ב טז) ושמעי הולך בצלע ההר ויצחק אמר לעשו צידה לי צידה בה' יתיר' על ה' של השם ז"ש (משלי י) ברכ' ה' היא מעשיר קרי בי' ה' עשירה למהוי מצה עשירה ולא יוסיף עצב עמה כי מתיירא יעקב שמן יוסף יבא קלקול טפה ששתה בכוס זה ונתן עיניו בכוס אחר זה גרמו (ראשית ג) בעצב תלדי בנים
למה אשכל גם שניכם יום אחד. רמזה ע"ס אשכול של מרגלים דאית' שם (במדבר יג) ויבא עד חברון לא קאמר ויבואו אבל רמז על שטן שבא שם ובלבל יוד מרגלים ונתקלקלה העיסה ע"י י' אלו ז"ס (דברים א) בשנאת ה' אותנו על אות של יוסף כד"א (בראשית לז) ויתנכלו אותו להמיתו לכן ביקש משה על יהושיע שיתקן העיסה ויוסיף לוי' ע"ס עשירית האיפה שהיא ארץ