עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק א

מגלה עמוקות חלק א טו

Megaleh Amukot Part 1 15 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

כן הרשעים זה דור הפלגה שנחסרו ל' אומות מהם שהם כמוץ אשר תדפנו רוח שכן הרג אותם אברהם כמוץ שלו בעפר שזרק עליהם ולפי שהיה אברהם דיוקן תרח אביו שנתגלגלו אח"כ באיוב שהיה מן עיין במ"ע אופן קיט] יבמה הוצרך הקב"ה לרמוז בכאן בגלגול איוב ואמרו לך לך מארצך ר"ל כשהיה אברהם בר מאה כמנין לך לך אז זכה איוב להצטרף ולהתגלגל ולבא על זה העולם ולכן היה דומה איוב בענין זה לאברהם שלא היה לו רב רק מעצמו הי' שני כליותיו נובעות כמנין שני רבנים וכן חזקיה בימי סנחריב נדמה בזה לאברהם ואתמר גביה (ישעי' ז) לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב וכן משיח בימי גוג ומגוג (שם יא) והריחו ביראת ד' כי ג' המה בדרגא חדא וכו' מא"ח רחוק בקליפה משחית אף חמה ובקדושה ג' אבות אלו שהם מתגרו בג' גולירין בישין אילין. והנה בקעת דורא שם העמיד נבוכדנאצר צלם כי משם נבראו עגבותיו של אד"ה ולכן נקרא שמה שנער ששם ננערו כל הקליפות ולכן נקראת בבל שנתערבו שם הרבה ניצוצות טהורות ולכן היה עיקר תורה שבע"פ בבבל וז"ש (תהלים פז) אזכיר רהב ובבל כמו שהיה במצרים הרבה ניצוצות טהורות תקועות שם עד שהוצרכו ישראל לירד למצרים להוציא משם נצוצות טהורות ומזה הטעם הוצרך אברהם לירד למצרי' כי כבר אמר הקב"ה לאברה' (בראשית יג) קום התהלך בארץ התהלך דייקא והי' תמי' להוציא הנצוצות התקועים בארץ ממש וכמ"ש (בראשית טו) כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם שרמז בר"ת בלל כאתמר גבי בבל כי שם בלל ה' לכן אמר אזכיר רהב ובבל שבבל נדמה בענין זה למצרים שהיה שם נצוצות טהורות וכמו שלא היו יכולין ישראל לקבל תורה שבכתב. כן ג"כ לא יוכל ישראל להשלים תורה שבע"פ עד שהיה בבבל שם נגמר תלמוד רב אשי לכן מיד אחר ירידת אברהם למצרים שהוא היתה עבור תורה שבכתב זכר בתורה בענין ד' מלכים שהיה בעמק המלך על בבל שהיא עמוקה ואמרפל הוא מלך בבל שם זכו ישראל לקבל תורה שבע"פ וזהו סוד שרמז בזה הפרשה הריגת המלכים (בראשית יד) וישמע אברהם כי נשבה אחיו ואת כל 'רכושו 'בן 'אחי אברהם שכתב האר"י ז"ל בס' כוונת שהוא ר"ת רבא שבאותו הפרק נתכונן אברהם להוציא נצוצות של רבא שהיה תקוע בלוט. וקשה מה עניניו לכאן אבל לדידי ניתא שבזו המלחמה מתעסק אברהם להוציא נצוצות של תורה שבע"פ שזכו ישראל בימי אביי ורבא כשהיו בבבל כמו שבירידה ראשונה של מצרים נתעסק להוציא קבלת התורה שבכתב ביציאת מצרים כן בפ' שלאחריה שבהריגת ד' מלכים נתכונן לקבל תורה שבע"פ ולכן אמר במזמור (תהלים פז) ביסוד"תו על הררי קודש על נצוצות קדושים שהם בא"י כמ"ש (שם) ולציון יאמ"ר איש ואיש יולד בה כי שם יסוד של קדושה: פרשת לך לך

במ"ר ואעשך לגוי גדול ז"ש אלקי אברהם ואברכך ז"ש אלקי יצחק ואגדלה שמך ז"ש אלקי יעקב יכול יהיה חותמין בכולן ת"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם. מקשים הלא יותר טוב שיהיה חותמין ויזכה גם בנו ובן בנו לחתימה ויהיה כמותו שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו וזה כל אדם שגדל כסאו של בנו מכסאו ומתחלה בשרוהו שיזכו כולם שיהיה אומרים אלקי אברהם יצחק ויעקב ואח"ז לצערו בא. ועוד הלא יעקב בו היה ראוי לחתום מובחר שבאבות והוא גבר שלם יושב אוהלים בין אברהם ויצחק וחוט המשולש וגו'. והענין שאלו השלשה הם (תהלים נ) אל אלקים ד' דבר ויקרא ארץ [מג"ע א' רו רז] ג' קוים חסד דין רחמים והוא הענין כוס של ברכה צריך ג' נגד ג' אבות ואוחז בשתי ידיו ונשאר בימין שהוא (תהלים קיח) ימין ד' רומ"מה עושה חיל. ואע"פי שהקב"ה מתנהג בג' מידת חסד הוא העיקר והכל הולך אחר החתום ויהיה החתום באברהם שהוא חסד. או יאמר ע"פ הגמ' כתיב (תהלים קמה) צדיק ד' בכל דרכיו וכתיב וחסי"ד בכל מעשיו מתחלה צדיק ולבסוף חסיד כן לבסוף והיה ברכה שמתחילה הלך בצדקות ולבסוף בכל מעשיו חסיד או יאמר לפי שג' אבות תיקנו ג' עמודים אברהם ג"ח יצחק עבודה יעקב תורה ובזמן הגלות חסרים תורה ועבודה אבל ג"ח הוא לעוצם כן חותמין באברהם שהוא עמוד ג"ח שקיים לעולם וז"ש יכול יהיה חותמין בכולן שלכולם יש להם קיום לעולם עמידה נצחיות לז"א והיה ברכה בך חותמין להודיע שעמוד של אברהם הוא לעולם. גם אמרו אין לך דור שאין בו כאברהם שנאמר היו יהיה לכך חותמין בו ולא בכולן כי הוא קיים בכל דור. גם אמרו (שיר ד) תשורו מראש מנה זה אברהם שהוא ראש למאמינים מראש שניר זה יצחק וחרמון זה יעקב ולפי שאברהם הוא הראש יומא דקדמאה דכליל תרין יומין והוא כליל מכולן לכך אמרו מ"גן אברהם מיכאל גבריאל נוריאל כל ג' מלאכים שהם מרכבה. מיכאל נגד אברהם,. גבריאל נגד יצחק נוריאל נגד יעקב כולם נכללין באברהם. והוא סוד ג' אנשים עליו ר"ל על אברהם שהוא כלול שלשתן לכן אמר (תהלים יח) ותתן לי מ"גן ישעך על ג' מלאכים אלו וכולם נכללין באברהם וז"ש (שם) וימינך תסעדני כי הוא העיקר לכן פתח בג' ואמר יכול יהיה חותמין בכולן בפרט כמו שהתחיל ר"ל והיה ברכה בך נכללין שלשתן ולא בכולן בפרט שאין בכלל אלא במה שבפרט. גם נרמז בכאן נגד מה שאמר בפרק הפועלים שאליהו מקום לכל אחד מן האבות ביחיד ולא ביחד שאלו היה מקים ביחד היה משיח בא בלא זמנו ולכן על ג' גליות הראשונים אמר בפרט ונגד גלות האחרון צריכין לכלול יחד