מבוא שערים פו

מכד אכחיש אומנ' בפרזל' כנז' בפ' פקודי כי אין כח באותם ניצוצין להיות סיגים לסבול הכאת האומן ונפרדים משם וכפי שיעור מן הש"ך ניצוצין שיש באותן הכלים כן הניצוצין דסיגים היוצאים מהם הם ש"ך ניצוצין דוגמת' וז"ש בפ' פקודי ניצוצין זרק לש"ך עיבר ואתבררו פסולת מגו מחשבה והרי עתה הובררו קצת וכאשר נתנם ביסוד אימא בסוד זיווג חוזרי' שם להשלים בירורים ע"י טפת מ"נ שלה כי גם בה אין אחיזה אל הדינים בהיות הכלים בתוכה ומתבררים שנית. והענין כי נודע כשהאומן מברר הכסף והזהב מהסיגים כשיצאו ממחצב האדמה לא נתקנים בפ"א לגמרי ובהכרח נשארי' קצת סיגים מעורבים בהם כי הסיגים יותר עבים ורעים יוצאים בפ"א והיותר סיגים זכים נשארים וחוזרים ומבררים אותם כמה פעמים עד שיזדכך הזהב לגמרי וכן היה הענין בכאן כי במוחא ובמחשבה דאבא הובררו רוב הסיגים ובהכרח נשאר בהם סיגים דקים ובהנתנ' בסוד זיווג בבטן אימא חוזרים להתברר בג' ימי קליטה והמובחר שבה' נקרש וממנו מצטייר הולד והשאר נעשים מים כמ"ש כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני וכו' וכמ"ש ארחי ורבעי זרית וכו' כי אין כל חלב נעשה גבינה קרושה בהנתן לתוכה טפת המ"ס ואמנם המובחר שבחלב נעשה גבינה והשאר נשאר בבחי' מי הקום וכן נעשה ההזרעה דזכר ונקיבה שמתבררים בג' ימי קליטה ומהמובחר שבהם מצטייר הולד ונפרט הסיגים מהם ואח"כ בכל חודש וחודש מימי העיבור מתברר יותר בירור אחר בירור בהמשך הזמן חדשו העיבור עד שהגיע הלידה וגם אז מתברר יותר כי כל הפסולת יוצא בסוד דמים טמאים בסוד א"א לפתיח' הקבר בלא דם והמובח' מתהפך לחלב וניזון בו הולד ומתגדל בו וגם בשתותו החלב ההוא חזר להתברר בו עד שחוזר להתעבר בו פ"ב להמשיך לו המוחין שם ג"ר ואז נשל'. אמנם אחר שכבר נבדלו הסיגי' ונפרשו ממנו זמן רב אין יכול' בהם להתדבק בו אחר שנולד ויוצא לחוץ ממעי אמו אחר היות להם זמן רב שכבר הופרשו וגם עתה נתערב עמו טפת או"א אורות יתרים ואין בסיגים כח לחזור ולהתחבר שם אחר שהופרשו לולי ע"י הפגם התחתונים וגם זה אינו רק אחר שיסתלקו הג"ר שהם המוחין כי באלו לא היה בהן אחיזה בתחלה כמ"ש במקומו. ודע כי תכלית ז"א אינו רק עד שיעלה במקום א"א בדיקנא דילי' ולוקח משם בחי' מוחין דילי' ואז הוא עצמו נעשה אריך ואריך עצמו עולה יותר למעל' כמ"ש לקמן בסוד בן חמש למקרא כי כל אלו הם מדריגות עליות ז"א בהם בגדלותו עוד יש ט"א אל הבירור הנז' כי זולת שאו"א הם המבררים הסיגים לסבה כי אין אחיזה לסיגים באו"א הנה גם הז"א עצמו בהיות האורות שלו במעי אמו הם מוסיפים הארות גדולות בעצמם מהאורות שבתוך אימא והם עצמן מתבררים ומוסיפים כח ומפרישים הסיגים שבהם והנה נת' בקיצור איך ע"י עיבור נתקשרו האורות והניצוצות והכלים מקושרים יחד בסוד רה"י לכן בעיבור הזה התחילו קצת להתקשר ג' כלילין בג' בסוד הקוין שהוא בחי' התיקון ונתקנו בג' ימי הקליט' ואח"כ בהמשך חדשי העיבור נתקנו ונתקשרו יותר ואח"כ בזמן היניקה יותר ובכל פעם ניתוסף בהם תיקון יותר עד תכלית שלימותו ולא נעשה התיקון בפ"א כמ"ש בפרקים הבאים בע"ה ועיין במ"א מה הם הדברים והבחי' המתבררים והצריכים אל התיקון והעיבור. סליק פ"ב בעז"ה

פרק ג אחר שנתבאר איך ע"י זיווג אבא באימא ונתינות ב' טפות שלהם נתבררו הז' מלכים ונתקנו ויצאו מהם ש"ך ניצוצין סיגים שלא נשלמו להתברר כי כל בחי' ובחי' חוזרים להתברר ש"ך אלו עד סוף העשי' ונשאר בהם סיגים גמורים ואין בהם תועלת והם הקליפות נמצא כי הכל בחשבון ש"ך ניצוצין כ' זה הי' מספר הניצוצין שנפלו בתוך הכלים כשנשברו כמ"ש כבר. ונבאר עתה קצת ש"ך ניצוצין אלו מה ענינ' ומה ענין טפות החדשות שהזריעו או"א לתקנ' דע כי הש"ך ניצוצין הם ז' מלכים שהם זו"נ זכר ונקיבה אלו נקרא אדם כנודע ובפרט כי ז"א הוא שם מ"ה דאלפי"ן גי' אד"ם וגם נוק' נק' חוה שהוא מלוי שם מ"ה כנודע והנה כל ספי' מאלו הז' נקרא אדם ונמצא כי ז"מ אלו הם ז"פ אד"ם גי' שט"ו וגם המלכות נוק' דז"א כלולה מכל הז"מ כנודע דאיהו שלימא דכל ספיר' וספיר' והנה יש בה שט"ו אחרים ואלו שט"ו ניצוצין דז"א הם בחי' מה שנתברר מאלו הז"מ בסוד הבירור כנ"ל ע"י או"א ואז אבא הוריד טפת מ"ד הנקרא חסד כלול מה"ח וגם אימא הורידה טפת מ"נ הנקרא גבורה כלולה מה"ג וע"י טפות אלו נתבררו ונתקנו אלו השט"ו ניצוצין דז"א וכן עד"ז שט"ו ניצוצין דנוק' והנה אם תחבר ה"ג דאימא הנק' מנצפ"ך המתקנים לשט"ו הנזכר יהיו כולם ש"ך ניצוצין כי גם הה"ג מנצפ"ך נקרא ניצוצין כי גם. הם גבורות ודינים וכנגדן ש"ך ניצוצין בנוקבא ואלו הש"ך ניצוצין הם ש"ך דיני' הנזכר בפ' פקודי ובמקומות רבי' ואז נקרא זעיר נער שהוא גי' ש"ך גם נוק' נער חסר ה' שהוא ש"ך שלה ג"כ והנה ע"י ה"ח דטפת אדם הוא ז"א בהזדווג עם המלכות נמתקי' כולם ועמהם נשלמ' לשכ"ה ניצוצין כדאיתא בזוהר אמר רבי חזקיה מסתכל הוינא וכו' נהיר וסליק לשכ"ה עיבר וכו' ואז הנוקבא נקרא נערה בה' גי' שכ"ה. ונודע כי כל הדינים והגבורות הם כפולים והם גי' שמ"ש כי כן הז"א נקרא שמ"ש ע"ש שמ"ש ניצוצין אלו כי השמש הוא אודם בסוד הגבורות כמ"ש ישיש כגבור לרוץ אורח וכנגד' ב"פ ש"ך בנוקבא והם גי' תמ"ר שכן המל' נק' תמ"ר וכמשארז"ל תמר בתמרירות עומדת ופי' כי היא מרה בסוד תמ"ר דינים שבה כי להיות בנוק' לא נתמתקו כמו בז"א. כלל העולה מזה כי שט"ו ניצוצין הם בז"מ דבחי' ז"א ושט"ו אחרים בז"מ נכללים בנוקבא ובשט"ו אלו יש בהם בחי' המתבררים ואלו מתקבצים במעי אימא להתקן ע"י טפת מ"נ מנצפ"ך דאימא