מבוא שערים פד

הרי הם תנ"ה ונמשכים שם ע"ב וקס"א העליונים שהם ע' דענתה ואז נעשה גם הוא ה' צבאות וכמו שיש עונה זו בבינה כן יש עונה זו במלכות ב"פ ענתה גי' תשמי"ש. סיכה הוא כולל מאכילה ושתיה וז"ש במשנה מנין לסיכה שהוא כשתיה שנאמר כשמן בעצמותיו והענין כי הוי"ה בחילוף הוא מצפ"ץ בג"י ש' והנה הוי"ה דע"ב עם קס"א ט' יודין שהם מ"נ כנ"ל ועם ש' הנ"ל הרי הכל שמן שהיא הסיכה הנ"ל שבו סכין. הנה נעילת הסנדל הנה נעל נמשך מאהי"ה דההין שהוא גי' נע"ל ע"ה כי הוא האחרון הנועל את כולם וסנדל נמשך מאהי"ה דאלפין שכן הוא גי' קמ"ג ע"ה. רחיצה בגי' שד"י ע"ה והנ' המים נמשכים משם אהיה כנ"ל כי לעולם המים יוצאים מהוי"ה ואהי"ה דיודין ואהי"ה דההי"ן גי' מקו"ה שבתוכו המים והנה אהי"ה דיודי"ן ודההי"ן גי' רחיצ"ה הרי נת' ענין ד' אהיה הכולל כל מציאות הבינה אמנם אין ספי' דלא אית בה אהי"ה כי הספי' דקו ימין הם אהי"ה דיודין והספי' דקו שמאל הם אהי"ה דההי"ן והספי' דקו אמצעי הם במלוי אלפין גם נחלק שם אלהי"ם בי"ס דבינה ע"ד הנ"ל דיודי"ן דאלפי"ן דההי"ן גם יש שמות אכדט"ם באחורי הביצה העליונה הנק' סמך ולמעלה בתבונה הם שמות אלהי"ם וית' זה במ"א בע"ה. סליק שער ד' בעזרת השם יתברך ויתעלה זכרו לעד ולעולמי עולמים: שער ה ונחלק לד' חלקים: חלק א בעיבור הראשון חלק ב בלידה ויניקה. חלק ג בעיבור ב' דמוחין חלק ד באורות היוצאין מחוץ לז"א המתאחזים בה. החלק הא' נחלק לשמונה עשר פרקים

פרק א אחר שנת' כבר כי או"א לקחו משם בין ב"ס חו"ב בחי' זית היינו מחכמה ז"ת ומבינה ז"ת שלה שבשתי ספי' אלו ומש' מ"ה החדש לקחו ספי' א' לבד והוא הבינה שהוא בחי' תגין דמ"ה נבאר עתה מה שלוקחים זו"נ נת' כבר כי נוק' דעתיק לקח' גם הז' כתרים דבז"ת דשם ב"ן נמצא הז"א לקח משם ב"ן הו"ק מחסד עד סוף היסוד חוץ ממלכות ובחי' כתרים שבהם לקחתם נוק' דעתיק ונוק' דז"א לקח' הספי' התחתונה מלכות דבין חוץ בחי' הכתר שבזו המלכות גם ז"א לקח ו"ק שלימות משם מ"ה החדש והם אותיות דמ"ה ונוק' לקח' ספי' התחתונה כולה שהיא מלכות דמ"ה והם אותיות ג"כ דמ"ה והרי נשלמו כל (ע"ב ס"ג) ע"ס דמ"ה וע"ס דב"ן להתפשט ולהתחלק מראש האצילות עד סופו. ונת' באורך איך הז"א גם הוא מי"ס וגמורות אמנם בעת שנאצל קודם התיקון לא יצא אלא בחי' ו"ק לבד ואחר התיקון אז ניתוספו לו ג"ר שהם באים לו ע"י עיבור ב' של המוחין כמ"ש בע"ה. וכבר נת' כי בכל פרטי האצילות יש בזכרים ובנקיבות שבהם ד' בחי' לזמנים וזה סדרן על נכון תחלה אב"א ואח"כ נתקנים יותר ועומדים פנים של הנקבה באחורי הזכר ומשם מקבלת הארת' ואח"כ נתקנים יותר ועומד' אחור הנוק' בפני הזכר ואח"כ נתקנים יותר ועומדים פב"פ כ"ז בהיותם עדיין בסוד נקודות קודם התיקון כלל כמ"ש. והענין כי כאשר היה העתיק נתקן ניתוסף תיקון בכל מה שלמטה ממנו וכן בהתקן א"א. ולכן נבאר עתה מציאות ד' זמנים אלו לזו"נ בהיותם בסוד נקודות קודם שום תיקון כלל כי הנה או"א נת' שם ולא היה בהם בחי' הב' והטעם כי תיכף כשנתקן קבלו האר' גדולה משם וחזרו בבחי' הג' אמנם זו"נ כל מציאותם הוא מנה"י דא"א כמ"ש ולכן לא התחילו לקבל שום הארה כלל עד שנתקן רישא דא"א ואז היה אב"א וכשנתקן רישא דא"א אז היה בו' ב' בחי' האמצעית והענין כי רישא דעתיק נתקן בפעם א' כי הג"ר שבו שהם כח"ב שלשתם עומדים בראשו ולכן נתקנו יחד ולכן או"א שנמשך להם הארה משם קבלו האורות ב' בחי' יחד ותיכף מהיותם אב"א חזרו אל הבחי' הג' בבת אחת. אמנם רישא דא"א לא נתקנה ביחד כי הנה ב' ראשונות שבו שהם כתר וחכמה לבד נתקנו תחלה בסוד רישא ואח"כ בינה שלו נתקנה בסוד גרון ולכן זו"נ הנאחזים בו היו בחינותיהם פב"פ כי כאשר נתקנה חכמה ברישא דאריך חזרו פנים של הנקבה אחורי הזכר וכאשר נתקנה בינה דאריך בגרון חזרו אחור של הנקבה בפנים של הזכר וכאשר נתקנו גם או"א ניתוסף בו הארה וחזרו פב"פ וכ"ז בבחי' היותם עדיין בסוד נקודות קודם התיקון. ונלע"ד כי זהו באורות שעומדים למעלה באצילות ולא בכלים המתים אשר כבר ירדו בעולם הבריאה והנה בבא עת זו"נ להתקן אחר שנתקנו או"א הוצרך להיות תיקונא ע"י עיבור שיכנסו האורות של ו' הנקודות דז"א בסוד העיבור תוך אימא ושם נתבררו ג"כ בחי' הכלים הנשברים שיורדים לבריאה. ואמנם אינו יוכל לתקן בפעם א'. אמנם תחלה היה בסוד עיבור במעי אמו ואח"כ נולד ויונק משדי אמו והגדילן יותר ואין זה ע"י עיבור ואח"כ חזר בסוד עיבור ב' ובאו לו הג"ר הנקרא מוחין ואז נשלם קומתו וג' זמנים נק' אצלינו עיבור א' ויניקה ועיבור ב' דמוחין ואלו ג' זמנים ית' בע"ה בפרקים הבאים. וטעם הדבר למה הוצרך זו"נ להיות בהם ג' זמנים אלו משא"כ בשאר הפרצופים כי כולם באים שלימים בי"ס אלא שהיו בלי תיקון אך זו"נ היו חסרים ולכן העיבור הא' והיניקה הוצרך לתקן הו"ק שנאצלו מתחלה והעיבור הב' לתקן הג"ר הבאים מחדש בסוד תוספת להסתלק לכשירצו ולעמוד כשירצו. ואמנם ענין נוק' דז"א ית' לקמן בע"ה. ואמנם מה היה ע"י עיבור הענין בקיצור כי אלו המלכים שהם ז' נקודות דב"ן דזו"נ יצאו נפרדות ובלתי מקושרות זו בזו כי לא יצאו דרך קוים דוגמת ג' נקודות הראשונים שהם אריך ואו"א שכ"א מהם היתה כלולה מי' נקודות ונתקנו בדרך קוים אך אלו יצאו זו ע"ג זו שלא כדרך קוים ואז