מבוא שערים סה

בחסידות הוא חסד תיקון אי דגלגלתא חיוורא ומוחל עונות עמו טלא דבדולחא דאיהו במוחא סתימאה המבטל כח עונות מעביר ראשון ראשון הוא קרומא דאוירא שהיא כח המפסיק בין או"א. מרבה מלשון עמר נקי כשלג ילבינו וסליחה לפושעים לזה צריך כח גדול רעוא דרעוון עושה צדק' אשגחותא תדירא. לא כרעתם תגמול חוטמא דאריך ואחר שנזכר ז' בחי' חוזר ואומר אל הורית וגו' ע"כ. וצריך לדעת כי אלו הי"ג תיקוני' הם דינין תקיפין והם נעשי' מבירורי המלכים שנתברר מהם ונעשי' בחי' י"ג תיקוני' אלו ולכן לא נפקו הני י"ג תיקונין אלא ממוחא סתימאה. יען כל הבירורים ממחשבה אתברירו כנז' ש"ב ח"ו פ"ט ע"ש כי מוחא סתימאה דחכמה דאריך איהו נוק' לגבי כתר גולגלתא דאריך ולהכי אתברירו כל הני תיקוני דיקנא מבחי' המלכים כי לעולם הנוק' היא המבררת המ"ן כנז' שם. וגם לעיל בחלק זה פ"ה נת' איך הגבורה דעתיק המתלבשת בהאי מוחא סתימאה ואיהי נוקי לגבי כתר דבגוה חסד דעתיק שהוא דכורא ולהכי כל הני דינין ובירורי המלכים מינה נפקו כי היא נק' בוצינא דקרדינותא ולא נגלה תוקף דינים שם במקום גבוה עד שנגלה בי"ג תיקוני דיקנא שהם השערות כוללים דינים כנודע וכמו שנבאר זה לקמן פט"ו בביאור מ"ש באד"ר קל"א א' וקל"ג א' על הנהו ג' עלמין דנפקו מהאי תיקונא קדמאה דדיקנא וכו' ולכן אמר באד"ר נשא קל"א תנא כולה שערי בין דדיקנא בין דרישא כולהו חיוורא כתלגא ותאנא אינון דדיקנא קשישא כולהו וכו' ע"ש והענין כי עם היות שכל השערות הם דינים ובירורי המלכים עכ"ז היותם במקום גבוה דא"א אין הדינים שבהם נגלים ולכן כולהו שערות דאריך הוויין לבינים ולא אדומים ולא שחורים. אמנם עכ"ז יש הפרש בין שערות הראש לשערות הדיקנא כי שערות דרישא שעיעין יתיר והם יותר דינין נכפין ומהמותר והסיגים שנשארו מהבירורים הם דינים קשים אך מהמותר בירורי שערי דיקנא נפקו סיגים בקליפה ממש גמורים ולכן הוויין קשישים יתיר ולא שעיעין ונמצא כי אלו י"ג תיקוני דיקנא הם בחי' המלכים דא"א שעלו ונתבררו בהאי מוחא סתימאה בסוד מיין נוקבין ונתקנו ונתהוו מהם י"ג תיקונים כי גם באריך היה בו בחי' המלכים כנ"ל ש"ב ח"ב פ"א ופ"ט ונמצא כי אלו השערות די"ג תיקוני דיקנא הם בחי' המ"נ של מוחא סתימאה והם העולים בבחי' מ"נ תמיד כי הוא נוק' לגבי כתר כנ"ל והבן זה היטב. ואלו השערות הם בחי' נהרות הנמשכים מן הים הגדול דחכמה מוחא סתימאה כי הם צינורות מושכין המים ויוצאים דרך פיותיהם ונמשכות אח"כ אל הבינה אימא וניתנים בה ג"כ בסוד מ"נ שהם ה"ג של מנצפ"ך שבה כנודע כי או"א בהאי מזלא דדיקנא אתכללו וע"י מזדווגים כמו שית' בש"ד ח"א פ"א וז"ס מקולות מים רבים אדירים משברי ים וגו' כמבואר במקומו בפסוק. והנה הכתר אתתקן לעילא ברישא יסוד י"ג תיקוני גלגלתא כנ"ל בפ"ח ואמנם נתקנה החכמה שהיא מוחא סתימאה בי"ג תיקונים למטה הם בסיומם שהוא מתחת המצח אשר בתוכם הם המוחין ומתחת פאת הראש כמו שנת' בפי"ג כי החכמה לתתא מהכתר איהו וסיבת היותם י"ג כי ג"כ הם ג' חב"ד והם ג' הויות ונחלקים לי"ג אורות ע"ה כנ"ל בפ"י ולכן גם תיקוני דיקנא הם י"ג. ובפי"ב ית' טעם אחר והנה כמו שנת"ל פ"ט ענין הי"ג חיוורין והי"ג נימין כי הם י"ב והחיוורא הי"ג כולל הי"ב וכן נימא הי"ג כולל הי"ב וכן תיקון י"ג דת"ד כולל הי"ב וכן הוא בתקון הח' ובפט"ז ית' היטב וז"ש באד"ר נשא קל"א ב' תאנא אלו תיקונין איקרי ימי קדם וכו' והאי דתליסר כליל לון ונבאר תחלה מקום אלו הי"ג תיקוני דיקנא כפי מה שנת' באד"ר קל"א א' ואח"כ נבאר מציאות' הנה ב' פאות הראש הם הם בחי' המל' העשירי' די"ס דגלגלתא כמו שנת' בפי"ג ותחתיהם הם המתחילין תיקוני חכמה סתימאה שהם י"ג ת"ד ומתחילין מתחת ר"ל בחי' הגולגלתא מתחת לשתי פאות שהם בב' צדעי המצח סמוכין אל האזנים ולמטה מהם דבוק בהם ממש מתחיל הזקן בב' צדדי הפנים מתחת הפאות דיבוק בהם והוא צרות הזקן ואינו רחב כמו למטה ושני הצדדים אלו נק' תיקון ראשון דדיקנא ואעפ"י שנחלק לב' צדדין הכל הוא בחי' תיקון א' דוגמת פאת הראש משני צדדין שהכל הוא בחי' המל' דגלגלת הנ"ל וכל הצרות ההוא הוא תיקון בחי' א' עד למטה במקום שמתחיל הזקן להתרחב שהוא במקום התחלת הזויות ניצבת של לחי התחתון ששם מתחיל הזקן להתרחב. ב' הוא שורת השערות הגדילים בשפה העליונה ברוחב ע"ג הפה. ג' הוא האי אורחא פנוי בלתי שער היור' מכנגד תחת אמצע החוט' ועובר ומפסיק בתוך השפה העליונה ויורד עד הפה. ד' הוא שורת השערות הגדילים בשפה התחתונה ברוחב תחת הפה. ה' האי אורחא תניינא פנוי בלתי שער היורד מן הפה מן אמצעי ויורד עד שיבולת הזקן והוא מכוון תחת האי אורחא עילאה שעל הפה כנ"ל. ו' הוא המקום שתחת תיקון הראשון מראשית זויות ניצבת של הלחי התחתון שמשם מתחיל התרחבות הזקן ומסתיים עד כנגד מקום הפה וכל אותם ב' צדדים נקראו תיקון א' כנ"ל בתיקון הראשון. ז' הוא תרין תפוחין קדישין הם ב' הפנים שתחת העין מב' צדדי החוטם והם פנוים בלתי שער כלל והם עצמם אינם אלא מי"ג תיקוני גלגלתא הנזכר בפ"ח אמנם היותם פנוים בלתי שער הם תיקון ז' דדיקנא כי הפנים עצמן מכלל י"ג דגלגלת. ח' הוא בהתרחבות הזקן. וביאור הענין כי הזקן מלמעלה נחלק לב' צד ימין וצד שמאל כנזכר ונמשכים עד כנגד הפה ומשם ולמטה אין שום התחלקות בזקן לב' הצדדים כי הכל בחי' א' ממקום הפה ולמטה ומשם ואילך הכל א' אמנם מתחלק באופן אחר והוא בעוביו כי כולו שערות ע"ג שערות וצד העוביו העליון של הזקן שהוא המגולה