מבוא שערים סד

כנז' באד"ר וזוטא וכן בתיקון ע' קכ"ב ולכן אינם מכסים רק העורף לבד. וטעם הדבר כי במקום שכלין שערות הראש שהוא העורף שם הוא לבן פנוי בלי שער ועם היות שהחיצונים והקליפות כל אחיזתם באחוריים כי לכן נקראים אלקים אחרים והבן זה ובפרט בעורף וז"ס כי עם קשה עורף הוא אמנם בא"א אי אפשר אל הקליפות להתאחז שם ח"ו אמנם מרחוק אפשר להם להסתכל ולהביט ולזון עיניהם משם ולכן הושם הד' נימין דשערי לכסות על העורף הלבן שלא יזונו עיניהם משם וז"ס באדרא נשא ד' קכ"ט ב' דנגדי מאחורי עד כתפוהי דלא לאחזהא קדלא וכו' ונמשכין עד רישא דז"א ומטו לדיקנא ומתמן אתעבדו ליה ט' תיקוני דיקנא וטעם הדבר כי הנה הז' תחתונות דעתיק יומין אעפ"י שמתלבשין תוך גופא דא"א עכ"ז עיקרם אינם מתלבשת רק ברישא דאריך כנ"ל בפרקים הקודמים והמלכות אחרונה דעתיק נתלבשה בחוטם דאריך כנ"ל בפ"ז. [קול הרמ"ז ר"ל שאין מתגלה פעולות ז' תחתונים דעתיק אלא ברישא דא"א דאינון גלגלתא ומוחא וכו' משא"כ בהתלבשותם עד למטה בכל הי"ס דאריך שאין שום פעולה מתחדשות מכח התלבשותם שם ובזה תבין ולא קשה מכאן למש"ל פ"ג]. והנה שערות רישא דאריך מכסים על שאר תיקוני דעתיק שהם חג"ת שלו ומעלימים אך המצח והעיניים והחוטם דאריך ששם הם נה"י דעתיק אין עליהם כיסוי ולבוש ולכן נמשכו אלו ט' נימין אשר שרשם ג"כ מנצח והוד דעתיק עצמו ומכסים עליהם ואז אין אור העתיק נגלה מאוד למטה מא"א כי כל אלו הנימין בהיותם יודי"ן כנ"ל לכן סגולתם להעלים ולכסות האור ובהיות עת רצון אז מאירים הי"ג חיוורתא בי"ג נימין ואז מסתלקין הנימין מע"ג מצח והפנים והנימין מסתלקי' אל הצדדים דרך ב' צדדי הזקן שהם פאת הראש כנז' פי"ג ע"ש היטב בסופו ואז ימשוך אורותם בי"ג תיקוני דיקנא ממש ולא בפנים גם לא יכסו על האזניים רק בזקן עצמו ויאירו אור נפלא בי"ג תיקוני דיקנא דאריך כנז' בשער היחודים ח"א פ"א וע"ש. עוד תועלת אחר כי נגלה מצחא דרעוא דאריך אשר שם יסוד דעתיק ואז אור הבינה דעתיק שלא נתלבשו כלל גו אריך מאירה דרך חוץ אל המצח דאריך וניתוסף הארה ביסוד דעתיק מלגאו וגם אורו יוצא לחוץ ואז מסתכל א"א במצחא דאו"א ובמצחא דז"א ומאירים אורות נפלאים לאין קץ בעיני ז"א ואז יש כח גם בזעיר להסתכל במצחא דאריך ואז נק' עת רצון כי נגלה מצח הרצון והבן זה וז"ש באדרא נשא כד מצחא אתגלי וכו' נראה שיש זמן שהוא מכוסה ולפעמי' נגלית והנה להיות כי כל אלו הי"ג נימין דשערי אינם יוצאים אלא מרישא תניינא דהוא אוירא לכן האי רישא תנינא היא הנק' אי"ן כנז' באדרא האזינו רפ"ח ב' ובג"ד עתיקא קדיש' אקרי אין דביה תליין אין וכל אינון שערי וכו' והענין כי אע"פ שביארנו בש"ג ח"א פ"א כי עיקר שם זה בעתיק' קדישא הוא בא"ס המתלבש תוך עתיק יומין ולכן גם האי רישא עילאה דלא אתיידא הנק' עתיק יומין יצדק בה שם זה של עתיקא קדישא בעצם משא"כ בתרין רישין אחרנין דאריך עכ"ז כבר נת' שם כי כולם נק' ג"כ ע"ק הנה זה ע"ק הנק' אי"ן הוא האי רישא הנק' אוירא דבגין דנפקין מינה הני נימין דשערין הנק' אין ועיקר שם זה של האי"ן הוא בהאי רישא דאוירא דוקא ואמנם גם רישא עילאה דעתיק יומין נק' ג"כ אי"ן ע"ד השאלה והטעם משום דביה תלי' אי"ן ר"ל כי זו דרישא הנק' אויר' ניתלת ונאחזו' בו ועל שמו נק' אין גם הוא נק' עתיקא קדיש' דע"י שהוא עקרי בשם זה דע"ק כנז'. רישא תליתאה ההוא חכמה סתימאה וגם הוא נחלקת לי"ג והטעם כמ"ש באד"ר האזינו רפ"ח ב' בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה מתפרשא ג' זמנין לארבע ארבע פי' כי הנה המוחין הם ג' כנודע שהם חו"ב ודעת כי אעפ"י שנת' לעיל פ"א מש"ג ח"ב שאין ברישא דאריך רק חכמה לבד, כי הבינה שלו ירדה בגרון עכ"ז כיון שהוא בחי' מוח' בודאי שהוא נחלק לג' מוחין עם שאינו רק בחי' חכמה לבד אשר לכן נק' האי מוחא טלא דבדולחא כנ"ל פ"ו והנה הם ג' הויו"ת בג' המוחין והם י"ב אותיות שהם ג"פ ד' ד' ד' והבחי' הכוללת את כולם הרי י"ג. והנה לעיל בפ' ביארנו כי הגולגלת ומוחא דאריך הם שני ספי' גמורות משא"כ בשאר ז' תיקוני רישא שכולם הם מבחי' הגלגלת עצמה זולת המוחין שהוא ספי' בפני עצמ' ולכן בהכרח שכ"א מאלו הב' תהיה כלול' מי"ס ונת' זה בביאור מורי זלה"ה בהקדמ' בראשי' על הזוהר. וכבר לעיל פ"ח ביארנו הי"ג דגולגלתא ואמנם מתחלקים לי"ס לבד עם היות' י"ג ע"ד שחלקנו לז' תיקוני לגולגלת עם היותם י"ג ונמצא כי הגלגלת נחלקות לי"ס ודע כי, כל הייס הם במקום הראש ובפי"א נבאר קצת וכן בפי"ב ובפ' י"ג ע"ש היטב וכן המוחא נחלק' לי"ס ודע כי כל הי"ס הם במקום הראש דאריך ולא למטה ובחי' היסוד דהאי מוחא הוא החיך דבפומא דאריך ובחי' המל' דהאי מוח' הוא בגרון דחיך ואמנם בערך בחי' כל פרצוף דאריך נק' בינה שלו כנז' פ"א אכן איננה רק בחי' מלכותא להאי מוח' וגם היסוד שהוא החיך דפומ' דאריך מזדווג עם הגרון שהוא המל' דהאי מוחא הנק' בינ' כנז' וזיווג זה נק' נשיקין וע"י זיווג זה נתקנו או"א שם בגרון דאריך כמו שית' פי"ט ובש"ה ח"א פ"ה וע"ש היטב כי שם ית' ענין חיך וגרון זה באורך סליק

פרק יא נבאר ענין י"ג תיקוני דיקנא דנפקי מרישא תליתאי הנק' מוחא סתימאה הנז' פ"ח ושם נת' כי ז' תתאין דעתיק יומין נתלבשו בהם כמו שנתלבשו בז' תיקוני רישא הנחלקים ג"כ לי"ג כנז' שם פ' הנ"ל ולא קבלתי סדרם (קול הרמ"ז נראה לי לכן ראוי לכוון באל מלך כי אל מלך יסוד דעתיק וגם מלך גי' עתיק בא"ב דאי"ק בכ"ר ויושב על כסא רחמי' הוא אריך ואח"כ מפרש והולך כל הז' תיקונים ומתנהג