מבוא שערים מא

עתיק יומין המלבישו וזה תיקונו ואז אחר שנתקן על ידי התלבשותו בע"י אז אפיק הני ט' נהורין מיניה מתיקונו כי באמצעות העתיק הנק' תיקונו אפיק ט' נהורין הנז' שהם ספי' כתר דאצי' הנק' א"א המתחלק לט' נהורין לבד כנז'. (והנה אלו הט' נהורין שהם ט"ס דא"א הם הט' היכלין הנז' בפ' פקודי דף רס"ט א' דלאו אינון רוחין ולאו אינון היכלין וכל שאר פרצוף האצי' כולם הם מלבישים אותו ונק' תיקונין ולבושין דיליה וז"ש ד' רפ"ד לא שכיח אלא בוצינא בלחודוי וכך הוא ע"ק וכו' שהוא זה הא"א שהוא אוחז כל האצי' וע"י אשר מתלבש בתוכם נעשים כולם בוצינא חדא וכן שם ד' רפ"ח ב' האי עתיקא סבא דסבין וכו' וכל שאר בוצינין מיניה מתלהטין וכו' וכן עם הנז' בהאזינו ד' רצ"ב ב' כד יתסתכלון מילין כולא הוא עתיקא כו' יובן עם הנ"ל וכן ד' רצ"ה א' האי אב ואם כולהו בהו סתימין במזלא קדישא וכו' יובן עם הנז' לעיל כי או"א מתלבשין ונסתמין בזו"נ ומזלא קדישא הוא א"א נסתם ומתלבש בתוכם וכן ד' רפ"ט ב' וכולהו הוא ע"ק ולא מתפרש מיניה כלום וכו' יובן עם הנז' לעיל ודי בזה עתה. והנה בזה המל' ניגלית לבדה לא נמצא בא"א רק בחינת עטרת היסוד שבו כי כל זה דכורא וכמ"ש בש"ד ח"א בענין זיווג א"א להוציא או"א אך נוק' ממש לא נמצאת ועיין ח"ב פ"ו פי"ב וכן בע"י לא נמצאת בחי' נוקב' בפ"ע רק עטרת היסוד דעתיק היא נוק' כמו בא"א אמנם אח"כ ניגלית המל' וסוד האי רישא עילאה וכולהו דלא אתיידע שהוא נקרא ע"י שהוא למעלה מכל אלו הט"ס דא"א וזהו אשת חיל עטרת בעלה אשר תהיה לעתיד גדולה מן השמש היתה לראש פנה וכאשר ניגלית המל' למטה ניגלית מסוד האי רישא דלא אתיידע והענין זה יתבאר לך בז"ח איך כל בחי' מ"ל העולם העליון נעשית היא עצמה בחי' עתיק שבעולם שלמטה ממנה והבן זה ונמצא כי הט"ס הם דא"א ורישא עילאה דלא אתיידע מכולהו הוא בחי' עתיק והנה ברישא דא"א שלא נמצא בו רק ב"ס כתר וחכמה שבו הראשונות ולכן אלו הב"ס שלו עולות בשם רישין ונמצא א"כ כי א"א יש בו ב' רישין שהם כ"ח ואלו השנים הם דא לגו מן דא כי הכתר מתעלם תוך החכמה:

צמח בכל הספרים כתיב מוחא גו כתר' וכן בכאן נאמר] ויש עוד ראש והוא רישא דעתיק אשר הוא למעלה מב' רישין יען כי האריך אינו מלביש לעתיק רק לז"ת שבו אך רישא דעתיק לחוד מגולה ממנו ולמטה מתחילין ב' רישין דא"א שהוא מלבישין את ז"ת דעתיק ונמצא כי רישא דעתיק למעלה מכתר דא"א שהוא חד רישא מב' דא"א וכנגד ב' רישין אלו אמר דא לעילא מן דא ולא אמר דא לגו מן דא כדקאמר בתוך ב' רישין דאריך והנה הא"ס הוא הע"ק האמיתי מתלבש גו הנך ג' רישין ובהיותו גניז ומתלבש בתוכם נקרא ע"ק ואז גם אלו רישין נקראין ג"כ בשם זה ע"ש הא"ס הגנוז בתוכם אך יש הפרש ביניהם כמ"ש בח"ב פ"ז כי יש מהם הנקרא ע"ק ויש שנקרא עתיקא סתימאה ויש שנק' עתיקא דכל עתיקין וכיוצא בזה שאמר שם בהאזינו בהאי ע"ק אשתכח ג"ר פי' כי הא"ס נק' ע"ק אישתכח ונמצא שם בסוד העלמות תוך הני ג"ר הרי עיקר שם זה הוא בא"ס המתעלם בתוכם ועל שמם נק' הם ג"כ דאי לאו הכי הול"ל עתיקא הוי ג"ר אך אמר אישתכ' כי אין מציאותו נתפס ונמצא זולתי אחרי התלבשו תוך ג"ר אלו ואז מושג קצת ועם היות שאמרנו כי הא"ס מתלבש תוך ג"ר ודאי כי הא"ס אין מתלבש באמיתיות רק ברישא עילאה לכולהו שהוא העתיק ורישא תניינא מקבלת אור הא"ס דרך רישא עילאה ורישא הג' מקבלת דרך המסך הבי רישין אך להיות כולה בחי' רישין לזה אמר שהא"ס מתלבש בכול' כי אלו הג' מקבלי' אור הא"ס יותר בזכות משאר האצילות. והנה העתיק הוא נקרא רישא עילאה דלא ידע ולא אתיידע מה דהוי ברישא דא והיא העליונה שבכל ג' רישין הנ"ל ואמר ולא ידע ר"ל כי האי רישא הוא העתיק עצמו אינו יכול לידע ולהשיג הא"ס אשר בתוך רישא דא ובערכינו אנחנו אמר ולא אתיידע מה דהוי ברישא דא וקשה פשיטא דאם הוא עצמו לא ידע מכ"ש דגם לנו לא אתיידע אך הכוונה כי הרישא עצמו כבר אנו יודעין מציאותה מה הוא שהוא בחינ' העתיק אמנם מה דהוי גו האי רישא זהו מה דלא אתיידע וכמ"ש בע"ה בפ"ז גם צריך שתדע כי הא דקאמר דלא אתיידע מה דהוי ברישא דא הוא ברישא דנוק' דעתיק ולא ברישא דדכורה דעתיק כי רישא דדכורא כבר ידענו שנעשית מספי' כתר דמ"ה כולו אך רישא דנוקבא הנעשית משם ב"ן כנ"ל פ"ג מח"ג לא ידענו מה בחי' לוקח משם וכמ"ש בע"ה פ"ג ונבאר תחלה בפ' הבא ענין הך נוק' דעתיק מה עניינו:

פרק ב הנה נת' בחלק שעבר כי כל פרצופי הנקבו' שבכל האצי' נעשו מברורי שם ב"ן שהם הנקודות ואמנם כיון שהנקבות נעשו כולם מבחי' זו אין ספק שכולם דינין תקיפין כי הנקבה כל בחי' הם גבורות ולכן גילוי בחינות הנוקבא בפרצופי האצי' אין שוה כי להיותה דינים א"א להתגלות אלא מעט מעט כדמיון בחי' הכלים שהם הדינים ג"כ שבכל עולם ועולם היה מתחדש גילוי נוסף על חבירו כנזכר בש"ב ח"ג פ"ז וכן הענין בנוקבא כי אין גלוים רק מעט מעט ולכן תמצא באדר' האזינו ד' רצ"א שאמר באתר דשירותא הוא חכמה אבא כי משם ואילך התחילו בחי' הנקבות להתגלות היטב (צמח מה שנמצא שבעה"ז ניגלים יותר כנז' בספר הגילגולים כי בזה העולם הנשים מרובות על האנשים ואולי גם מטעם זה רבו הקליפות בעשיה] אמנם ודאי שבחינותם בהעלם נמצאת תמיד אלא מאתר דשירותא ואילך אשתכח בגלוי שהוא מאימא ואילך ועתה