מבוא שערים לד

ולא איתפרש באורייתא בר מאתר חד וכו'. ודע כי אעפ"י שביארנו שהם ג"פ ג' מיני מלכים אלו הנה ה"פ הם כי גם באו"א ישנם אמנם להיות שאו"א איתכלילין בדיקנא דאריך החופפת ומכס' אותם וטמירין בגוה אשר בסיבה זו לא נזכרו או"א באדרא ראשונה דנשא ובכלל אריך הם כי לכן אין בהם פרצוף שיעור קומה עד סוף אריך יען אינם רק חו"ב של הי"ס שרשיות ומקוריות ואינם נמשכים עד סוף וכיון שהם נכללים בא"א לא הוזכרו וגם באדרא לא הוזכרו רק הג' מיני מלכים הנזכרי' אמנם ודאי שה' בחי' מלכים הם בבחי' הה' פרצופים אחר כל הג"ר שבכל פרצוף ופרצוף היה בהם ענין הז"מ ונמצא כי מלבד מ"ש בשער הזה בענין הז"מ דרך כללו' בי"ס השרשיו' הנה גם בכל הפרצוף מאלו הה' הפרצופים אחר כל ג"ס ראשונות מהפרצוף ההו' היה בו עסק הז"מ. אמר חיים צ"ע אם ענין ז"מ אלו שבכל פרצוף מהה' היה הכל קודם התיקון א"כ קשיא איך בנוק' הז"א היה בחי' ז"מ אחר צאת ג"ר שבה והרי בפ"ק מחלק זה נת' כי מעולם לא יצאו רק כתר דנוק' לבד ואם נאמר כי זה אחר התיקון כי אחר שיצא מלך הדר מלך הח' לתקן העולמות התחיל לתקן את א"א ואז מחדש היה בה ענין הז"מ עד שהוצרכו להתעבר בבינה שבו ומשם יצא אור חדש הנמשך מהדר הנ"ל ותיקנה וכן בבוא תיקון ז"א קודם שיתוקן אירע שנית ענין המלכים בז"ת שבו עד שנתעברה הבינה דז"א בה ותקנם וכן אירע בכ"א מהה' פרצופים זה ניחא אמנם מ"ש לעיל כי יצאו הג"ר שבכל פרצוף קודם שבירה מתוקנת קצת זה יורה דאיירו קודם צאת המלך הדר וצ"ע

פרק ז אחר שנת' בפרקים הקודמים בחלק ענין זה ז"מ האיך יצאו ונשברו וחזרו להתקן ית' לך מעתה ענין התיקון הנז' בזוה' במקומות הרבה ובפרט בב' האדר' ובאמרו שם עד לא איתקן בדכר ונוקבא וכן אמרו אי רישא דעמא לא איתתקן כדין וכו' איך עמא יתתקן וכו' וכיוצא באלו בפ"ק דספרא דצניעותא סתרא גו סתרא איתתקן ואיזדמן בחד גולגלתא וכו' הרי מזה הלשון האחרון ית' לך בביאור ענין התיקון מה הוא ועם היות אור הא"ס מתלבש בגו לבושין דיקר דאתקין ואחסין ובבחי' גולגלתא ואודנין ועיינין וכו' כמ"ש בע"ה והנה בש"א ח"ב פ"א התחילו לדבר בענין ביאור התיקון מה עניינו וביארנו קצתו כי בהיות העולמות והנאצלים רבים האור היורד מלמעלה נחלש ומתמעט ע"י הריחוק הא"ס ויכולים התחתונים לקבלו עוד כי בהיות האור מתעבה ומתלבש לבוש ע"ג לבוש ויוצא כמה דרך לבושים והוא מתמעט ויש כח בתחתונים לקבל ועוד היות האור יוצא דרך חלונות ומעברים צרים ודקים נקבי הראש והגוף והשערות יוצא ממועט ויכולים לקבלו. ואמנם עתה נרחיב ביאור זה זולת בחי' אחרת שנבאר מהם. א' כי קודם זה התיקון דמלך הח' שם מ"ה כנ"ל בזה החלק הנה כשיצאו הי' נקודים אעפ"י שבודאי לית לך נקודה דלא איתכלילת מי' עכ"ז לא היה ניכר בחינותיו אמנם הי' בעירבוב כאלו תאמר שהיו מים ויין וחלב ודבש וכו' והכל מעורבבים יחד אמנם אחר התיקון הובררו כל הבחינות מהי' הנכללים בכל ספי' ולא בערבוביא גם כי קודם התיקון היה הי"ס כ"א במקומות זו למעלה מזו ואין א' נכנסת בגבול חברתה שלמטה ממנו אך אחר התיקון שנתארכו ונתפשטו כולם ער למטה עד סוף האצילות ונתפשטו כנודע כי פרצוף עתיק ואריך ואבא וכו' כולם נתפשטו עד סוף האצי' ונתפשטו זה בתוך זה ובזה הרויחו כמה דברים הא' הוא כי נתארכו הכלים שלהם והגדילו ע"י התפשטות למטה ונמצא כי הכלי גדול ויש בו כח לקבל האור ולא ישבר משא"כ בתחלה שהיו הכלים קטנים ולא יוכלו לקבל האור עוד הרויחו עי"ז האורו' באים מכוסים בכמה כסוים זה בתוך זה עתיק ועליו אבא וכו' ואז התחתונים והחיצונים יכולים לקבל האור שעובר דרך כמה כסוים זה בתוך זה וכמה מסכים עוד הרויחו בזה כי בהיותם כולם זה בתוך זה נעשים נשמה זה לזה ונתקרבו כולם יחד זה בתוך זה ואיש את רעהו יעזורו בהתחברותם וכ"א נעשה נשמה להאיר אל החיצון שממנו משא"כ בהיות' כ"א נפרדים מחברתה ואין א' נכנסת בגבול חברתה עוד הרויחו בזה כי מה שהיה מתחלה בחי' ג"ר וכ"א כלולה מ"י אמנם אין לה רק היכר ספי' א' אך עתה שאחר התיקון כל ספי' מהג"ר נתפשטו ונעשו מי"ס גמורות בפרצוף א' ועי"כ נתארך המקום אורך לספי' מה שלא היה בתחלה רק ג' ועי"כ יש יכולת בתחתונים לקבל האור מרחוק ועוד ריווח אחר בז"ת כי תחלה היו דבוקים עם הג"ר ועכשיו שמתו וירדו בבריאה ואז יצא המלך הדר כלול זכר ונקיבה ג"כ ולקח מקומם ונמצא הם רחוקים מן הבינה ז"ס אחרות ויכלו לקבל האורות ואז נתבררו ונתקנו ועלו קצתם ממה שהובררו למעלה והשאר עומדים למטה ויכולים לקבל האור בהיותם רחוקים והם מתבררים מעט מעט חלק האצי' עולה באצי' וחלק הבריאה עולה בבריאה וכו' ע"ש בפ"ח. גם עתה ע"י הפרצופי' אשר בהם יש נקבים נקבי העין והאוזן וחוטם ופה וכיוצא וכן דרך שערות יוצאים האורות להאיר בתחתונים והאור יוצא במדה ובמשקל ויכולים לקבלו משא"כ קודם היות בחי' הפרצופים גם קודם התיקון היו הו"ק דז"א שהם בחי' ז"מ נפרדים זה מזה בסוד רה"ר הנ"ל בפרקי' שעברו ואחר התיקון נתחברו ונעשו פ' אחד קשור זה בזה שהוא פרצוף ז"א ולא זו כ"א גם נתוספו בו הג' ראשונות החסרים בו קודם התיקון וכל זה בבחי' אורות ג"כ כי בתחלה היו בסוד כללות ולא היו נכרים בו פרטיות הי' ספי' ועתה ניכרו כנ"ל והיו עין רואה ואוזן שומעת וכו וכיוצא וכמ"ש כ"ז היטב בש"ח ע"ש איך נתקן תיקו גדול והוא כי בראשונה היה הסיגים והקליפות מעורבבים בכלים אשר לסיב' זו היה בהם פירוד כנז' והוצרכו