מבוא שערים קלא

גמורים ולכן קין והבל היו נשמות זכרים והיו מבחי' גבורות כנ"ל אמנם הגבורות העוברין אל הנקבה בבחי' מ"נ אלו הם גבורות הנקבות ומהן נשמות נקבות נמצא כי כאשר הדעת דז"א למעלה במקומו בראש אז יש שרשי חו"ג נשארים שם ועוד יש שם חו"ג מתפשטין בו"ק ושניהם נשמות זכרים ואינן נק' גבורות נקבות אלא אותן שנכנסו בנקבה ונתפשטו בגופה והיא מעלה בבחי' מ"נ כנ"ל. גם יש ט"א ובו ית' הטעם הא' והנה כי הדעת הזה דחו"ג הם ב' דרועין דא"א כנודע ושם ודאי שהם בבחי' זכרים וע"כ ברדתם בזכר ומתפשטין נק' זכרים ובהתפשטם בנקבה שנחלש כחם אז נק' נוקבין ובדרוש מ"נ ית' בחי' נשמות זכרים שבאים מגבורות נקבות

פרק יא שם בין הוא בנוק' דז"א והטעם למה במלוי שם ע"ב ס"ג מ"ה יש י' אותיות ובשם ב"ן אין בו רק ט' אותיות הוא כי חסר ממנה בחי' היסוד שכבר הודעתיך שהנקבה מתחיל שיעור קומתה מנה"י של זכר והנה נ"ה שבו הם ארוכים ויסוד הוא קצר לכן נ"ה שהיו ארוכים מגיעין עד סיום קומתה אמנם יסוד של זכר שהוא קצר לא הגיע עד היסוד שבה ונשאר חסר ממנו וזה הטעם שהמל' נק' נקבה כי לא נבראת בסוד היסוד לטעם הנ"ל משא"כ בבינה וע"כ נק' דכורא כנז' בזוהר וגם זהו הטעם שהמל' נק' נקבה ולא היה בה רק ב' מוחין בלבד שהם מן הנו"ה שלו אבל מן היסוד לא היה בה מוח הג' לפי שמן היסוד שלו נברא קומתה גופה בכל ו"ק כי גם היסוד יש בו ו' זעירא כנודע וממנו נעשה גוף המל' שיש בו ו"ק אבל בחי' היסוד שלה אין בה ו' שניה כי ו' שניה דז"א נעשה במל' ו' ראשונה וחסר לה ו' שניה לכן כל תאות הנקבה אל ו' השניה שהוא היסוד להשלים חסרונה. תם ונשלם בע"ה פי"א

פרק א דע כי העולמות הם כדמות אדם א' בלב' והנה האדם יש בו תחלת בחי' הגוף ונחל' לג' בחי' מוח לב כבד ג' מלכי' שבו וכל א' מהם יש לו בשר גידין ועצמות עם מוח שבתוכם ובתוך הכבד עם ג' חלקי' שבו כנודע באדם שורה הנפש ומתחלק בשלשתם ותוך הלב שהוא יותר עליון וגם יש בו ג' חלקי' האברי' כנגדו שורה הרוח ובתוך המוח עם ג' חלקי האברים שבו כנגדו שורה הנשמה ואח"כ יש בו בחי' נשמה לנשמה הנק' חיה ויש בו ד' בחי' שהם כללותם וכללות ג' תחתונים שהם נר"נ הפנימי' אך זו מקפת על הראש האדם ועל ג' הנ"ל ואח"כ יותר למעלה מקיף עליון והוא יחידה שבאדם ובה ה' בחי' כללותה וכללות ח"י נר"נ וכולם מקיפים למעלה על המקיף הא' של ח"י הנכלל מד' בחי' הנ"ל ואמנם אלו המקיפי' הם מקיפים על האדם סביבותיו ע"ד מלבוש ממש אבל עיקרם הם למעלה על הראש אלא שגם הם יורדין ומקיפים סביב האדם בבחי' המלבושים בלבושי האדם ובאותן הכלים מלובשין האורות סביב האדם נמצא כי לבושי האדם הם כלים של הכלים והבן זה. והנה עד"ז ממש הוא בכללות העולמות ואח"כ נבארם בפרטות ונתחיל מלמעלה למטה כי הנה א"ק הכתר הוא יחידה שבו והחכמה חיה והבינה נשמה והת"ת רוח והמלכות נפש וחמשתם הם יחידה ובתוך היחידה של היחידה הזאת שם מתלבש הא"ס עצמו ובעצמותו מאיר בכלי של א"ק ולכן כל הא"ק נק' כתר ונק' יחידה של כל העולמות ונק' קוצו של יו"ד ויש בחי' עצמו' וכלים של אור דק מאוד מאוד אלא שבערך העצמות הוא אור עב והעצמו' הוא היחידה אשר בתוכו מתלבש אור א"ס וגם יש בחי' כלים ואלו כלים אינן כלים של גוף אלא בחי' אור דק שלערך העצמות נק' כלי כנודע כי גם נשמת אדם יש לו לבוש רוחני. אח"כ עולם האצי' היא חיה והוא י' של הוי"ה והיא חכמה של כל העולמות והוא מקיף ב' היושב על כל העולמות וגם מקיף סביבותם כנ"ל ואין בו רק ד' בחי' שהם חי' שבו ונר"נ שבו וארבעתן נק' חיה וחסר ממנו בחי' אור יחידה אבל עכ"ז יש בחי' אחרת בחי' יחידה שבו אלא שאינה נזכרת בשם יחידה ואלו הה' בחי' שבה שאינה רק ד' בחי' כנ"ל הם ה' פרצופים שבה ולסיבה זו כל האצי' נק' ע"ש חכמה לבד ולהיות שהוא מן החיה לכן אין לו אחיזה בא"ק רק מן החיה שלו ולמטה בלבד והבן זה וז"ס מ"ש בדרושי' שנתלבש אור א"ס תוך החכמה דא"ק ומתפשט באצי' ולכן נק' חכמה בסוד כולם בחכמה עשית. והענין לפי שכיון שהוא חיה אינה יכולה לקבל אלא מן חיה דא"ק לבד. אמנם ודאי שיש בו ה' בחי' וכולם נק' חיה. אח"כ בחי' נר"נ של כל העולמות כולם הם תוך גוף האדם שהוא גוף גמור והם ג' חלקי הכלים שיש בבריאה וכולם כלים גמורים וגוף גמור ממש ושלשתן בחי' מוח גולגלת ראש דאדם וגם היא נחלקת לה' חלקים נרנח"י וכולם נק' נשמה והם בה' פרצופים עולם הברי' אמנם שלשת' אינו רק בחי' נשמה ולכן אור א"ס המתלבש בכתר א"ק מתלבש בחכמה דא"ק המלובש בבינה דא"ק המלובש בג"ר דאצי' הוא נגלה בלבד בעולם הבריאה שאין לו אחיזה רק בנשמות א"ק אלא שהוא באמצעות התלבשות דאצילות ולכן הבריאה נק' נשמה ונק' בינה ונק' ה'

דרוש ב אח"כ הרוח של כל העילמות הוא היצירה בג' חלקי הכלים שלו והוא סוד הלב והוא כלים גמורים וגוף גמור והוא ע"ד הנ"ל בנשמה ממש שיש בו ה' חלקים אבל כללותם אין רק ב' חלקים שהם ר"נ וע"כ אינו מקבל אלא מההוא רוח דא"ק שהוא יחידה מלובש ברוח דיצי' דאצי' שהוא חיה ומלובש ברוח דברי' שהוא נשמה וע"כ יצירה נק' רוח ונקרא ו' שבשם. אח"כ עד"ז הוא בנפש דעשי' בג' חלקי הכלים שבה וכולם נק' כבד והם גוף גמור ויש בו ה' חלקים וכולם בחי' נפש ויניקתה מנפש יחידה דא"ק מלובש בנפש חי"ה דאצי' מלובש בנפש נשמה שהיא דברי' מלובשת בנפש דרוח שהוא יצירה וע"כ נק' ה' אחרונה ונק' נפש אמנם הכלים של בי"ע הם גוף גמור והעצמות שבתוכן הם נר"נ דכללות העולם ועתה צריך שתדע כי הנה ע"ד שיש כלים אל יחידה שהוא א"ק וכלים אל החיה הוא אצילות ונת' לעיל שלהיותה כלים של יחידה וחיה אינם גוף גמור רק הם אורות כן בנר"נ של העולמות בהכרח שיש להם כלים דקים זולת הגופנים כי היחידה וחיה אין בהם רק כלים דקים ורוחניים וכלים גופנים אין בהם אמנם נר"נ יש להם ב' בחי' שהוא כלים