מבוא שערים קיט

ה"א מליאה ומן הראוי שתקדים א' לה' כי כן מוח החכמה קודם לבינה אלא של היותה היא נקבה גברה הבינה. על החכמה וגברה ה' על א' ונק' ה"א במלוי אלפין וגם נצייר ענין ג' מוחין אלו בציור אות ה' אחרונה והוא כי אות ה' יש בה ג' קוים והם נגד ג' מוחין האלו שבה והרי נת' ענין המוחין שבה בהיותם בחי' ה' אחרונה טפילה לז"א אך בגדלות אינה טפילה לו ויש לה שם בפ"ע שהוא שם אדנ"י או שם אלהי"ם כפי שינוי בחי' הגדלות ואינה טפילה אליו באות ה' אחרונה כנז' בפ' בראשית ע"פ את שני מאורות הגדולי' והנה שם אלהים נרמזה בה' זו אם בפשוטה אם במלואה כנ"ל וכן במוחין עצמן והנה גם שם אדנ"י נרמז במוחין אלו אלא שאינו בעצם רק בבחי' חשבון ומספר והוא לפי שעדיין היא טפילה אליו ואין לה שם ממש בפ"ע והענין כי אלהים דאלפי"ן ודההי"ן הם גי' תוק"ף כי הם מוחין דנקבה ודקטנות שבה והם בחי' אלהי"ם לכן הם דינים תקיפים גמורים וזהו ענין תוק"ף ותחבר עמהם אלהים פשוט שבדעת שלה יהיו שלשתם גי' תרע"א כחשבון שם אדני במלואו וכבר נת' ענין מוחין דיניקה דז"א במקומם שהם ח"ב ואמרנו איך הם מלובשים תוך נה"י דאימא שהם ג' שמות אלהים הנ"ל ואהי"ה במלוי והנה גם אלו מוחין דיניקה יש בהם בחי' מוחין שהם ג' שמות אלהי"ם הנ"ל ויש בהם בחי' לבושין שהם נה"י דאימא אלא שאותן דז"א הם שמות דאהי"ה הנ"ל אמנם הארת נה"י דאימא במוחין דנוק' הם בחי' שם בוכ"ו שהוא חילוף אהי"ה והוא גי' ד"ל וע"כ הנוק' נק' דלה כי אינה לוקחת רק תמורת אהי"ה שהוא גי' ד"ל ונת' אצלינו בכונת ברכת אבות וע"ש. ודע כי בה ג' מוחין דאבא המלובשין תוך נה"י דאבא ונה"י דאבא תוך נה"י דאימא ע"ד שביארנו במוחין דיניקה דז"א כי כל הארת בנין הנקבה אינה אלא מנה"י דאימא לבד כמ"ש למטה בבחי' הד' בענין המוחין דנוק' דגדלות וע"ש. והרי עתה בזמן היניקה היא בחי' ה' אחרונה שבשם ויש לה מדה שלימה של ספי' ת"ת דז"א ואין בה פרצוף שלם רק מדה א' שלימה וגדולה לכן אינה נקר' עדיין קטנה אלא ה' אחרונה כנ"ל גם יש לה שם אחר עתה והוא צלע וכמש"ה ויבן ה' אלהים את הצלע כי כשהיא מדה שלימה אחורי החזה דז"א נקר' צלע שלו ואח"כ נבנית ונעשית פרצוף גמור באחוריו ואז הוא בנין הצלע כמש"ה ויבן ה' אלהים את הצלע ואז נקר' קטנה כל המשך זמן בנינה. סליק פרק ג' בע"ה

פרק ד בחי' ד' והיא נקר' קטנה כי תחלה היה בחי' צלע מדה שלימה אחורי חזה ז"א ואין בה עדיין פרצוף י"ס ואז א"ה לא טוב היות אדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ואז לקח הצלע הזאת ובנאה פרצוף גמור מאחוריו כמ"ש בע"ה. ואמנם אינה נקר' בוגרת ואינה נגמרת להבנות אלא עד תשלום י"ב שנה ויום א' כמ"ש בגמרא וכל זמן זה נקר' קטנה ואח"כ נערה ו' חדשים אחרים ואח"כ נקר' בוגרת. ואמנם הזכר אינו נגמר עד י"ג שנה ויום א' וכל זמן זה נק' קטן ואח"כ נקרא גדול והנה גדלות הזכר נעשה בתחלה בהמשך י"ג שנה ויום א' ואחר גדלות הזכר אז מתחיל יב"ש ויום א' דגדלות הנקבה והטעם מפני שכל גדלות הזכר הוא ע"י המוחין הנמשכין ואחר שכבר נגמרו להתפשט בו ונגדל אז הארת המוחין האלו דרך נקב חזה שבאחוריו מגדלת אותה נמצאת היא נבנית אחר בנין הזכר וז"ש לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו וכן אנו רואים בחוש הראות כי לעולם האדם גדול בשנים מן אשתו והנה עד עתה היתה מדה אח' לבד בלי פרצוף אמנם היתה נכללת מי"ס נמצא שהיא ספי' א' לבד אלא שנחלקה לעשר נקודות ואינה ספי' גמורה שתהיה פרצוף אמנם הם י' נקודות קטנו' לבד ובין כולם אינם אלא ספי' א' באופן שהיא עתה חלק עשירית וכדי שתתגדל כמו ז"א צריך שתתחלק נקודה הזו ליו"ד נקודות ואז כל נקודה מהם יגדיל ט' נקודות אחרות ואז יהיה י"ס כ"א מהם כולל י' נקודו' והנה למעלה בבחי' ראשונה ביארנו איך האשה עולה עם בעלה ואינה יורדת ואיך הניחה שרשה בקביעות בקו אמצעי דז"א ואפי' למעלה בדעת שלו וכבר ביארנו כל השאר ועתה בבחי' זו הד' עלתה עד הדעת והשאיר שם שרשה לעולם. והענין כי הנה עתה כבר היה עיבור ב' דז"א לעשות לו מוחין כנודע כי מב"פ עליוני' דת"ת שבו נעשה בחי' הדעת שבו כמבואר נמצא כי בעלות בחי' הת"ת ונעשה דעת גם היא שהיתה באחורי הת"ת עלתה עמו נמצא עומדת באחורי דעת ואח"כ נעשה בה פרצוף גמור ומאותו השורש שבדעת נעשה פרצוף לאה ומן שורש שבת"ת נעשה פרצוף הנוק' עצמה דז"א הנק' רחל כמ"ש בע"ה. והנה בתחלה נבאר דרך כללות גדלות הנקבה בהמשך י"ב שנים ויום א' ע"י ה"ח וה"ג שהם גורמים ההגדלה ואח"כ נחזור לבאר ענין זה דרך פרטיות בבחי' המוחין עצמן וגם בבחי' הח"ג ואיך נגדלת כל נקודה ונקודה מן היו"ד נקודות ונעשי' ספי' א' כוללת יו"ד נקודות והענין הוא כמש"ל כי אין פרצוף הנקב' מתחיל להבנו' אלא באחורי החז' דז"א בסיום שליש א' דת"ת דז"א לפי ששם נסתיים התלבשות יסוד אימא תוך ז"א ומשם ולמטה מתגלים האורות בגילוי גמור בצאתם מפתח יסוד אימא לתוך ז"א ואז לא יש רק מסך א' לבד שהם אחוריים דז"א ויש יכולת באורות ההם לנקב אותן ולעבור לחוץ משא"כ למעלה שיש ב' מחיצות א' דאימא עצמה וא' דז"א וא"כ נמצא כי מקום התחלת ראש הכתר נוק' הוא בסוף סיום ש"א דתית דז"א ומשם עד סיום רגלי ז"א מתפשטות קומת פרצוף דנוק' בי"ס והנה הם ביש תחתונים דת"ת וכל נה"י שלמים וזה אופן התחלקותם בהם כי קו ימין שלה ג"פ שיש בנצח ז"א ונעשה בה