מבוא שערים קז

שיש בז"א באותן הז"מ נתבררו מכתר עד נצח אך הבחי' שלו מהי"ס המעורבת שם באותן ז"מ לא נתבררו כולם כנודע כי ז"מ הם כוללים מזו"נ דאצילות עד סוף עולם העשיה וזכור כלל זה וכמ"ש בפ' זה מענין דם הלידה. נמצא כי עדיין נשאר שם מבחי' הי"ם דז"א שלא נתברר לגמרי והטעם הוא מפני היותם סמוכים אל הקליפות להיותן תחתונים ובפרט כי נו"ה הם לבר מגופא והדינים נאחזים בהם ובפרט בהוד בסוד ירך יעקב וכמו שנודע בפסוק כל היום דוה כי מהוד נעשה דוה ולכן נחרב הבית באלף החמישי שהוא נגד הוד וכמ"ש אצלינו בענין שקר אין לו רגליים שהם הקליפות שאין להם אחיזה בב' רגליים רק ברגל ההוד שמאלי' שהוא רגל הק' האריך והוא רגל שמאל והוא עצמו הה' דהוד שנעשית ק' אח"כ ולכן ממנה ולמטה לא הוברר כי יש בהם קליפות רבות והמבורר שבהם לקח ז"א ומזה נשלם ונתערב בו בי"ס וברמ"ח אבריו והסיגים שיצאו מח' ספי' ראשונים דמכתר עד נצח אלו שכבר נתבררו לגמרי אלו יצאו בסוד דם צידה ואמנם מהסיגים שנתבררו מהי"ס שעדיין היה מעורב בהם חלקי בחי' ז"א עצמו דאצילות הנה אלו לא יצאו בסוד סיגים גמורים דדם הלידה אמנם אלו נשארים במעי האשה ונהפכים לחלב ויונק ז"א אחר שנולד וחוזרים ומתבררים בו ונגדל מהם וז"ס שהקטן בעת לידתו כל חולשתו הוא ברגליו שאינו יכול לעמוד ברגליו וע"י היניקה מתחזקים רגליו מעט ואח"כ עומד על רגליו. ואמנם הסיגי' דח' ספי' ראשונים הם יוצאים בסוד דם לידה. והענין דע כי באלו ז"מ יש בהם כל בחי' אבי"ע ויש בהם חלקים הראוים להעשות מהן אצילות וחלקי' שאינם ראוים להיעשות מהם אצילות רק בריאה וכעד"ז יצירה ועשיה וכן עד"ז בפרטות כי יש חלקים ראוים לא"א ויש לאבא ויש לאימא ויש לז"א ויש לנוק' ובתחלה נתחברו החלקים שראוים לא"א בז"מ וכל השאר נק' סיגים אצלו כי אינם ערכו ואמנם כל מה שהיה לא"א בהם הכל נתבררו בעת אצילות ותיקון א"א ולקחו ומהסיגים הנשארים חזרו להתברר ואז מהחלקים שיש באו"א מהם נעשה בחי' או"א והשאר שלא היו בהם עוד חלקי או"א נשארו בהם בסוד סיגים ומהם חזרו להתברר במעי אימא ומהחלק אשר לזו"נ בהם נעשו זו"נ דאצילות ואז כל השאר נק' סיגים בערך עולם האצילות וכל בחי' אלו יצאו בסוד דם הלידה ואמנם עדיין יש בו סוד קדושה שהם בחי' עולמות דבי"ע לכן חוזרים ונתבררים בסוד עיבור תוך הנוק' דז"א ומהמובחר שבו נעשה א"א דבריאה וכל השאר יוצא מנוק' דז"א בסוד דם לידה ונק' סיגים בערך א"א דבריאה וכיוצא בזה עד תשלום עולם עשיה נמצא כי אע"פ שבכל פעם חוזרים ונתבררים סיגים אלו הנ"ל ויוצאים בסוד דם הלידה אע"פ שנק' סיגים ודם לידה אינם טמאים ח"ו אמנם הדם היוצא מנוק' תתאה דעשיה בעת הלידה אלו היו סיגים וקליפות גמורים אשר לא יצליחו לכל והם בחי' הקליפות שתחת עולם העשיה כי שם מקומם כנודע ואלו הם טמאים ודם הלידה שבאשה היא להיות בה בחי' עשיה ג"כ ובסוד עשיה לידתה טמא כנודע אך כל שאר ה מים של לידת עליונים הם טהורים. אמנם הם נק' דמים ודינין בערך המקום שמשם יוצאים וזכור זה נמצא כי עתה מבחי' הז"א שמן כתר ער נצח כולם נתבררו לגמרי ולא נשאר מהם כלל שלא נתברר ולכן כל השאר מאותן ח' ספי' נק' סיגים גמורים שאין עוד דבר מהם שיוכל להתברר להיות ראוי לחלק זו"נ דאצילות ולכן סיגים אלו יוצאים בסוד דם לידה. אמנם בספי' הי"ם היה בהם חלקים ראוים לעשות מהם הי"ם דז"א ולא נתבררו לגמרי לכן אלו הסיגים לא יצאו בסוד דם לידה כי עדיין ניצוצין חלקי ז"א מעורב בהם לכן אלו הסיגים שבהם נשארים תוך אימא להתברר בסוד החלב ומה שכבר הוברר מהם נעשה מהם הי"ס דז"א ויצא עמו כשנולד וע"י החל' נתפשטו אלו החלקים במקומם בז"א והיה בהם ו"ק גמורות כי תחלה בעיבור לא הובררו בו לגמרי רק הג' אמצעים והג"ת היו מבוררי' קצת בסוד ג' כלילין בג' כנ"ל בחלק א' וכשנשלמו ג"ת להתברר אז לא היו צריכין להכלל ונתפשטו במקומם ונשלם בו"ק גמורות וז"ס שנת' בפרק ז' שבזמן היניקה היו לו ו"ק והבן זה. אמנם צריך להבין מה הם הבחי' שנתבררו ונעשו סיגים ויצאו בסוד לידה ומה הם הבחי' שנעשה חלב עיין בחלק ג' מה ענינ'. אמנם הדבר בקיצור כי הנה בימי העיבור אינם מתגלים בז"א רק היות לבושים של אימא שביסוד' המלבישים הה"ח והה"ג אשר שם בה והם י' שמות אהי"ה בריבוע שכל א' עולה מ"ד גי' ד"ם. ואמנם הה' לבושים גבורות נתבררו ויצאו הסיגים בסוד דם גמור אך הה"ח נתבררו והסיגים שלהם הוא יותר ממותקים ונשארו בסוד דם טוהר וחזרו לחלב כמשארז"ל כי י' דמים הם ה' דם טוהר וה' דם טמא והבן זה היטב וכבר ידעת כי מהחו"ג נעשו גוף הולד ומהם נצטייר ומה שנשאר אחר הבירור נק' סיגים כנ"ל. סליק פ"א

פרק ב נבאר בו ענין הלידה איך ענינה הנה נת"ל בח"א ענין ג' מדורות שיש באשה ואיך בג' חדשים אחרונים כל הולד בג' בחינותיו שהם אנ"ך כולם עלו במדור עליון והנה בבואו עד הלידה כבר הולד גמור בג' בחי' הנ"ל ומתגלגל ויורד עד מדור התחתון ויוצא אח"כ אף ממדור התחתון ההוא ואז נולד ואמנם ראוי לידע מי הוא הגורם לולד שידחה למטה ויוצא והענין יובן עם פסוק וראיתם על האבנים וארז"ל כי האשה בעת לידתה ירכותיה מצטננות כאבנים וטעם צינון זה ית' עם מ"ש בחלק ג' איך המוחין ז"א באים מלובשים תוך כלים עצמן דנה"י דתבונה. אמנם אין בתוכם שום אורות רק אלו המוחין דז"א ואין שם אורות דתבונה כלל. והנה צריכה התבונה עתה לסלק אורותיה מנה"י שלה לג' סיבות א' כדי לדחוק ולדחות הז"א שיולד