מתנות כהונה על ויקרא רבה לד:א

אשרי משכיל כו'. עי' בפ' משפטים (צ"א):

שמבריח עצמו כו'. וחבירו עזרו שלא ימסר בידם כדלקמן סוף הסדר:

אעפ"כ כו'. לפום ריהטא משמע אף על פי שאינם בן גיליו ואין אוהבים אותו כנפשם מכל מקום מרויחין לו מחוליו וכעישורייתא דבי רבי וכדמפרש בנדרים דף ל"ט ומשמע שאם המבקרים ס' שאוהבים אותו כנפשם ירד עמהם לשוק אבל בפרק אין בין המודד הגירסא באופן אחר ואיתא התם אף על פי שאוהבים אותו כנפשם אינם נוטלים מחוליו אלא כעישורייתא דבי רבי וכן פירש כאן:

ויחיהו. והוא מדה כנגד מדה שהוא החייה את נפש העני:

בנפש אויביו. וזה הוא העריץ שרודף אחריו:

אפוכי. הנחה ושכר טוב: