מתנות כהונה על ויקרא רבה טז:א

שבע מקיימין. פי' שבע דוקא הן ולא יותר והאי דכתיב שש ושבע ולא כתיב שבע שנא היינו כמו והשביעית:

שייפין כו'. משופין ופשיטן גבהן למעלה בקומה זקופה כרומח ובאיכהרבה בפסוק סורו טמא גרס שייפין ברומהון ואולי כי כן עיקר:

בקולירא אדומה. כחל שכוחלין בו העינים מל' קילורית לעין:

וטפוף. ל' צף בגובה אשר הציף ת"א דאטוף:

קונדיריקון. פי' הערוך מנעלים:

עבה. שהיו השוליים עבים וגבוהים:

צורות דרקון. דרש תעכסנה ל' עכס שהוא ארס של נחש:

רופסת. דורכת בכח ודריש תעכסנה ל' עצירה ובעיטה:

אמר. לישעיה:

והיה ישעיה אומר באיכה רבה גרסי' ירמיהו וה"ג בילקוט בשם פסיקתא:

אפרכוס. שר:

אסטרטליטוס. יועץ:

לא קיימא דילי. בתמיה:

וקיימא דילהון. פי' ושלהם מקויים:

ושפח. ל' ספחת:

משפחות כו'. דרש ושפח ל' משפחה מדכתיב קדקד. ומשמע דכנים היו דשכיחי התם:

אמהן משעבדן. פי' אמהות משועבדות. ה"ג לקמן באיכה רבה מהו ושפח ושפע והוא בחילוף אותיות אחה"ע ופי' השפיע ושפך דמה לחוץ וכל זה כדי שלא יבאו עליהם השונאים ויתערב זרע קודש כו' ודייק ל' קדקד בנות ציון שישאר הקדקד וראש יחס בנות ציון ומצאתי בילקוט בשם פסיקתא גרס ושפח שמר משפחותיהם:

כדי כו'. ודרש ושפח נוטריקון שמר משפחות וכן עיקר:

אמר הקב"ה כו'. סיומא דמלתא דלעיל שלא הלקה אותם בצרעת לדברי ר' יוסי בר חנינא. ולר"א צ"ל שאחר שהלקן בצרעת אמר הקב"ה כן:

סירון הוא לשון סרחון:

הקיז דם כו'. משנה היא בפ' כל היד ומסיים התם הקיזו שניהם ושימשו הווין להון בנים בעלי ראתן:

מזבובים כו'. הזבובים שבורחים מעליהם שכל כך הוא חולי דבוק:

לא עייל באהליה. של בעלי ראתן:

לא הוי אכלין ביעיא. לא היו אוכלים ביצים מבית של בעלי ראתן וכל זה הוא בכתובות פרק המדיר: