מתנות כהונה על ויקרא רבה טו:ט

מדהבת. זהב דהבא בלשון ארמי כלומר מאדמת פני הבריות שנבהלו מפניה ואזיל חיורא ואתי סומקא או פי' ל' דאבון ותוגה:

ששף כנחש. נראה דדייק ספחת מלשון שף בחילוף שי"ן בסמ"ך או י"ל דנחש מצורע הוא כדאמרינן הני בהרת דע"ג נחש בהרת צרעת הן וכן עיקר:

מבהרת גזריתיה. כלומר מפורסמת וחריפה:

על קרן שור. מי שיש לו שור יחקה על קרנו:

ה"ג בילקוט וכן הביאו רבינו בחיי נגע צרעת זו אדום שהקב"ה מלקה אותו בצרעת שנאמר מדוע נסחף אבירך לפי כו' ודריש נסחף כמו נספח לשון ספחת:

מכחו של זקן. יצחק שברכו והיה כאשר תריד וגו'. ולכן הוא קשה מכל הגליות כנגע צרעת:

לפי שבעוה"ז כו'. לפיכך כתיב והובא אל אהרן הכהן:

אבל לעוה"ב כו'. וכדי לסיים לדבר טוב נקטיה: