מתנות כהונה על ויקרא רבה יג:ה

בעיסוקין. בממשלתן שימשלו על ישראל כדאיתא בבמה בהמה חמור שעסקיו רעים:

התרעלה. לשון ערלה ואוטם וכשלון ועיין ערך רעל וערך ערב:

ממקום שהדין יוצא כו'. מעדן דריש נוטריקון ממקום דין:

מייחלות. דריש החוילה ל' מייחלת:

אין תורה כתורת א"י כמו שאמרו חז"ל אוירא דא"י מחכים ויש לו סוד ליודעי חן:

שמשך עיסה. נראה דצ"ל ערסא ולעיל פ' בראשית פ' ט"ז גרס שהיה המן שף עמהם כנחש:

על גחונך לשון גיחון:

שהיו מאשרין. מחזיקים שנעשו עשירים וחזקים ועיין לעיל פ' בראשית שכתבתי בשם רש"י שהגירסא משובשת וצ"ל שנקראו:

בתפלתו של זקן. ברכת יצחק שברכו על חרבך תחיה ומשמני הארץ וגו':

לבנו. לישראל שנקראו בני בכורי ולעיל פ' בראשית גרס לבניו:

אפרכין אסטרטליטון. מיני שררות על ארצות חלוקות וכן פירש בערוך:

חורשא. יער:

ממכיא. פירושו החיה שבים כשעולה מן הים מיד היא מתה. ממכיא. לשון מך ולכו אם תזכו יהיו האומות כחיות העולות מן הים שאינן יכולין לשלוט בשום בריה ואם לא יהיו כחיה העולה מן היער שמשכלת ומזקת הבריות וכן מצאתי במדרש תהלים בהדיא וז"ל אם זכיתם הרי הם כחיות הים כשהן עולות ליבשה מיד מתות ובילקוט גרס להיפך וכן במדרש חזית פסוק כמעט שעברתי ג' ד' ולפי אותן גירסות יהיה ממכיא פועל יוצא ורוצה לומר מזקת אחרים והמכוון אחד הוא:

העין תלויה. וקרי ביה מיור חסר עי"ן והוא כמו מיאור שהברת האל"ף אינה נכרת כל כך והוא חזיר הגדל בים והכי איתא בהדיא באבות דר' נתן ובאבות דר' נתן איתא שהכתיב הוא מיאור והקרי מיער:

כל אותו ארי. נבוכדנצר:

ה"ג שהיתה מנמרת בגזרותיה כלומר שהיתה גוזרת גזירות משונות זו מזו (ועיין בב"ר פרשה צ"ט) וגם הגירסא מעמדת יש ליישבו וק"ל:

לעוה"ב. בכל מקום גרס באלהי ישראל:

ולזו בלילה אחד. בלילה מיוחדת ראה ממשלת אדום:

יתירה. יותר משלשתן:

כף על כף. סיפיה דקרא ותכפל חרב וגו' ואותה נבואה נאמרת על אדום וכתיב כף על כף להורות שמלכות אדום יהיה כמו ג' הראשונות לה:

ומשני ותכפל כתיב שתהיה כפולה ויתירה עליהם:

צדיק ורשע. צדיק מרדכי רשע המן או ר"ל המן ודריוש:

זו פרס. דרך כנוי מדבר על מלכות רביעית:

ולזו בפסוק א' מלכות רביעית:

מוציא טלפיו מתחתיו ופושט אותם למרחוק ואומר ראו כו' כך מלכות רביעית כו':

מצעת בימה. כאלו עשתה מטפחת ומצעת על הבימה שמניחין עליה ס"ת כלומר מראה את עצמה כאלו צדקה הדין לאמתו ובמדרש תהלים גרס ומראה כאלו הם דינים של אמת והטוב היה להגיה מצדקת הבימה. בימה היא מקום המשפט ורבים הם בספר זה. ובר לבב שיערב לבו להגיה יהיה אלהיו עמו:

גחין. הרכין ונוטה עצמו והיה לוחש באזני:

סנקליטין. שרים הממונים על ההריגה:

מינאי המינים והאפיקורסים:

מן קדם כו'. מלפני יהודי אתה עומד:

חללתי נחלתי וגו' גרס. וסיפיה דקרא קדריש:

וחביריו. הרוגי מלכוא:

שגררה מלכות אחריה. כלומר מלכות שהיתה משעבדת בישראל:

שמחזרת עטרה כו'. לשוב כולם לה' יתברך וכן יהי רצון בב"א: