מתנות כהונה על שיר השירים רבה א:א:יא

על כל דבור. ר"ל על כל פסוק וה"ג בפ' חקת ובמדרש קהלת בפסוק כל זה נסיתי בחכמה (ז' י"ט):

ה"ג ג' אלפים משל על כל דבור ודבור ויהי גו'. ועיין לעיל בפ' חקת ובמדרש קהלת פסוק כל זה נסיתי:

ה"ג שיורו של משל והכי גרסי' בילקוט מלכים ובמדרש קהלת בפסוק ונתתי את לבי:

טעמיה דמילתא. טעם הדבר מן המשל:

אין צ"ל תשב. שאם העמידה אסורה ק"ו הישיבה ובן בנו של ק"ו שהדיבור אסור. ה"ג אין צ"ל תשב אין צ"ל כו':

א"ר עקיבא כו'. משנה היא במסכת ידים פ"ג:

ביום שנתנה גרסי'. עבד לה מתלא לאחד גרסי'. פי' עשה משל למה היא דומה שיר השירים:

קמח סולת. ר"ל הוצא לי ממנה קמח ואחרי כך הסולת ואחר כך הוציא לי ממנה קלוסקיא א' והכא גרסינן בילקוט ובפירש"י בהדיא ועיין מזה בתנחומא בפ' ואתה תצוה:

הכי גרסינן קלוסקיא אחת כך כל כו':

סולת. בורר בסולת ההוברר:

ה"ג בילקוט למי שעשאנו שירים בעולם ופירושו עשה אותנו שיר ושבח בעולם או י"ל עשה אותנו משוררים ומשבחים וקרי ביה שירים השי"ן פתוחה:

שבחות דהיכלא. הרי שלשון שיר פירושו שבח:

המד"א ה' בדד ינחנו. עיין בילקוט האזינו:

להשרות. השירים דרש מלשון שריית רוה"ק:

או הוא. הקב"ה מקלס את ישראל או ישראל מקלסין אותו:

כפול. מדכתיב שיר השירים:

כפול ומכופל. מדלא כתיב שיר השיר אלא שיר השירים:

שנות האבות. אברהם חי קע"ה שנה ויצחק ק"פ שנה ויעקב קמ"ז שנה הרי (תקי"ב) [תק"ב] שנה:

ואין תימר כו'. וא"ת הרי יש שני שנים יותר:

שנות רעבון. אחד בימי אברהם ואחד בימי יצחק והוצרכו לעקור דירתם ולטלטל מארץ לארץ מפני עקת רעב וחייהם אינם חיים:

ה"ג מנין שיר תק"י:

ה"ג במלך סתם בהקב"ה הכתוב מדבר:

בכנסת ישראל כו'. סודו ידוע בדרך הקבלה: