מתנות כהונה על קהלת רבה ז:ז:ב

ה"ג ומשיב עלה חמשה תלמידים היו לו לר' יוחנן בן זכאי כל זמן שהיה קיים כו' כן הוא בילקוט:

מים יפים ונוה יפה גרסי':

ה"ג צריכים לי אמרה לו חמת כו':

חמת. כלומר כלי שיש בו דבר מאכל ובילקוט גרס הפת ועיין זה בגמרא במסכת שבת בפרק חבית:

ה"ג מי דרכו לילך אצל מי העכברים כו':

ה"ג שעורים מי טב אוכלה. כלומר איזה מהם טוב לאכלה בלפתן וכן הוא בילקוט:

ולא ידע כו'. לא היה יודע מהו לפתן כלומר למה נקרא לפתן:

לפותין. מחוברין שלעולם הלפתן הוא טפלה ללפת בו את הפת ונמצא שעל ידו נתחברו שני תבשילין ועל שם זה נקרא לפתן:

רבי הוה ממני כו'. היה ממנה שני ממונין בכל שנה ראש ישיבה ואב בית דין ואם היו נוהגין כאשר ראוי להיות היו מתקיימים ואם לא היו מתים וכשמת רבי צוה לבנו אתה לא תעשה כן אלא תמנה כולם כאחד כלומר זה יהיה ראשון וזה שני לאחר מותו וזה שלישי לו ורבי חנינא תמנה בראשונה ועיין מזה בכתובות בפ' הגושא:

ר' חנינא גרסי':

והוא למה לא מנייה. ורבי למה לא מנה רבי חנינא בראש:

על דצווחין כו'. בני ציפורי היו צועקין ולא היו מניחין את רבי שימנה אותו בראש ורבי היה דר בציפורי קרוב למותו כדאיתא בתוס' בפרק הנושא ובירושלמי סוף מסכת כלאים ושאל וכי בשביל הצעקה עושין כן שלא למנותו הרי מעתה הם צועקים הרבה ואם אנו שומעין להם בזה גם באלו דברים שצועקים עליהם צריכים אנו לשמוע להם:

ה"ג דצווחין ציפורייא עליה ומן צווחא עבדין הא כדין כו' עד לשמוע להן ושוב אציגה לפניך גירסת הירושלמי במככת תענית בפרק בג' פרקים וה"ג התם ובגין צווחא עבדין א"ר יוסי על שהושיבו טעם ברבים ומה טעם השיבו רבי הוה יתיב ומתני פלטו פלטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם הומיות א"ל הומות א"ל קדם מן קריתא א"ל קדם כו' ומה טעם כו'. כלומר איזה טעם הושיבו ואמר רבי היה יושב ושונה מקרא זה וקרא הומיות וא"ל רבי חנינא הומות כתיב ופסוק הוא ביחזקאל סי' ז' ואמר להם ר' לפני מי קרית מקרא וא"ל כו':

כד תיזיל כו'. כשתלך שם אמור לו שמניתך זקן וידע רבי חנינא שלא יתמנה זקן בימיו של רבי שכל זמן שרבי חי לא יעזבנו וילך לבבל:

כיון דדמך כו'. כיון שמת רבי רצה בנו למנות את רבי חנינא בראש ולא קבל עליו רבי חנינא:

אמר לית אנא גרסי'. פי' אין אני מקבל עלי לישב בראש אלא ישב ראשון רבי אפס והיה שם זקן אחד ואמר אם יהיה ר' חנינא הראשון אני אהיה השני לו לאחר מותו ואם רבי אפס הראשון אני אהיה שני כלומר בין כך ובין כך לא אהיה שלישי וקביל עליו ר' חנינא ולהתמנות שלישי וזכה להאריך שנים רבות וא"ר חנינא אין אני יודע בעבור מה זכיתי להאריך שנים הרבה אם בעבור הדבר הזה או בעבור שפעם אחת הייתי עולה מטבריא לציפורי והייתי מעקם הדרך כדי לשאול בשלום רבי שמעון בן חלפתא באיזה זכות משנים אלו אין אני יודע:

והוינא עקים גרסינן:

איסטרטיא. דרך הרבים כדאמרינן בעירובין סרטיא ופלטיא:

באירין מתניין. באיזה משנים:

שעשק דתן כו'. עיין זה בש"ר פ"ו:

חכם. בש"ר גרס עניו ובאמת היא היא שכל עניו סבלן ואינו כועס מהרה והוא חכם כי הכעס בחיק הכסילים ינוח:

מקפיד. רגזן בש"ר הגירסא באופן אחר:

ואומר לי כך גרסי':

אלא מדת הדין ונאמר ויאמר גרסי' ובש"ר הגירסא נתיישבת יותר היטב:

לא יכולת לסבול גרסינן: