מתנות כהונה על קהלת רבה יא:א:א

שלח לחמך. קצת מאמר זה תמצא בפרק בתרא דיבמות:

מה מעשה כו'. מעשה טוב שבשבילו נצלת:

עיגול. פת לחם:

שצרה. כלומר שצרה ודאית:

ה"ג ונשתטפינון באיצטרכיא. פירוש נשתתף כלנו בצרכי מזונות שיש לנו ומי שיש לו נחלק בשוה עם מי שאין לו דרך צדקה וחסד והיא שעמדה להם שניצולו לבסוף:

איצטרכיא. צרכי מזונות ועיין בב"ר פרשה ס' וכן פי' הערוך:

שהשליכה למים מהלכין גרסי'. פי' החיה המשיכה והשליכה את הספינה למקום מים מהלכין והלכו לשלום:

תנון כו'. ספרו המעשה לר"א:

מקפל. נראה דצריך להיות מטייל וכדלקמן ועי' לעיל בפסוק ויתרון ארץ:

בשוניתא גרסי'. פירש הערוך בחוף הים:

אוטפיטא. פי' הערוך שליט ומושל:

כד המיניה. כשראת אותו:

אתצידון. נתפסו ונשבו:

ספפסא. פי' הערוך מקום יועץ המלך:

אמרין מאן אזיל כו'. אמרו היהודים מי ילך ויפייס המלך עלינו ואמרו זה לזה בר קפרא ילך שהוא חשוב בבית המלך אמר להם בר קפרא הידעתם שמלכות הזאת שאינו עושה כלום בחנם:

עבדא מידי. כלומר עושה ולא מידי וכן לקמן בסמוך עבדא כלום עושה ולא כלום בחנם ומותר האדם מן הבהמה אין ת"י מידעם:

סב יתהון כו'. קח אותם והתפייס עלינו א"ל יהיו אלו דינרין ממושכנין אצלך תחת חמשה סלעים שנתת לי ועמך יהיו נצולים תחת מאכל ומשתה שהאכלתני והשקיתני בביתך ואת לך בשלום בכבוד גדול וקרו עליו רבותינו שלח וגו':

הוה מטייל כו'. היה מטייל על חוף הים הגדול וראה ספינה מטורפת בים וכהרף עין נטבעה כל מה שהיה בתוכה וראה איש אחד שישב על קרש אחד מן הספינה ומגל לגל היה עולה ליבשה כשהוא ערום והיה מחבא ומטמין את עצמו בחוף הים ויקר מקרה עת שעלו ישראל לרגל ואמר להם הרי אני מן בני עשו אחיכם תנו לי מעט כסות לכסות אותי בו מצד מטה שערער אותי הים ולא נשאר אצלי שום דבר:

דערעני ימא גרסי'. ודוגמתו אמרו גבי סוטה מערערין אותה בעל כרחה:

אמרין ליה כו'. אמרו לו ישראל כך יהיו מעורערין כל בני עמך:

תלה עיני וחמא ית רבי אלעזר. פי' תלה והגביה עיניו וראה את רבי אלעזר שהיה מטייל ומהלך בתוך בני ישראל אמר לו רואה ומבין אני שאתה איש זקן ונכבד מאומתך ואתה מכיר בכבודן של הבריות ויען כן תנה לי מכסה שאכסה בו תחתיתי שערער אותי הים והיו על ר"א שבעה מלבושי כבוד ופשט אחת ונתנה לו:

ה"ג שלח חד ויהביה ליה:

אובליה כו'. הביאו לביתו והאכילו והשקהו ונתן לו מאתים דינר והרכיבו ארבע עשרה פרסאות ועשה לו כבוד גדול עד שהכניסו לביתו לאחר ימים מת הקיסר הרשע והיו ממנין אותו לקיסר תחתיו וגזר על המדינה ההיא על האנשים להרוג והנשים לבוז על שאמרו לו כן יערערון כל אומתיך:

וסלק כו'. ועלה ועמד לפני שער המלך ואמר אל העומדים בחצר המלך לכו ואמרו למלך יהודי אחד עומד לפני השער וחפץ בשלום המלך וכן עשו ואמר המלך הכניסוהו וכשראה אותו המלך הפיל את עצמו מכסאו ונפל על פניו ארצה:

אע"פ דהינון כו'. אע"פ שהם חייבים לך תניח אותם ותרחם עליהם:

יהיו לך יהיבין כו'. יהיו לך נתונים תחת מאתים שנתת לי והמדינה כולה תהא נצלת בשבילך תחת מאכל ומשתה שהאכלתני והשקיתני ולך לבית גנזי וקח לך ע' לבושים תחת הלבוש שנתת לי ולך לשלום אל אומתך ואניחם בשבילך:

לבי געא. נ"ל שצ"ל לבי גזא ופי' בית אוצר כהאי דאמרינן בפרק שלוח הקן כל היכי דאיתנהו בי גזא דרחמנא קיימי:

הוה נסב כו'. בכל יום לקח פת לחם אחד והשליך לים הגדול יום אחד הלך וקנה דג אחד וקרע את בטנו ומצא בו סימא אוצר טמון מרגלית או אבן טוב אמרו לו זהו האיש שעמד לו פת לחם שהשליך שם שמתוך כך הרגיל הדג את עצמו לבא שמה וניצוד וקראו עליו המקרא הזה שלח כו':

עובדא הוה כו'. מעשה היה בסוחר אחד שהיה מהלך בדרך:

הכי גרסינן בדרך בהדי אסרדיוט כו':

אסרדיוט. פירש הערוך שר ממונה לעשות הדין בהדיוטות:

הכניסו. הסוחר הכניס להסרדיוט והאכילהו והשקהו לאחר ימים נתפס אותו סוחר על שהיה מוכר בגדים מלוכלכים בדם:

ה"ג איתצוד ההוא פרגמטוזטוס דהוה מזבין מנין מגעגעין בדמא:

מגעגעין. מלוכלכין ועיין בערוך ערך געגע והיו חושדין אותו שהוא ליסטים שמע אותו אסרדיוט ובא אצלו א"ל מה אתה עושה פה ספר לו המעשה א"ל כשאתה יוצא להיות נידון אמור להם פלוני סרדיוט מכיר ויודע עלי זכות:

אימא להו גרסי':

ה"ג זכו כד נפק למתדנא אמר פלוני חכים עלי זכו:

אמרין כו'. אמרו מה זכות אתה יודע לזה אמר להם אחיו של הנהרג היה חייב לי ולא היה לו מה יתן לי ולקחתי את בגדיו שירש מאחיו ונתתי אותם לזה שימכרם בשבילי אמרו איש נאמן קבלם מנאמן והוא יוצא לזכות ולפטור:

לדימוס. לפטור ועיין בערוך ערך דמס:

אמר לו הקדוש ב"ה כו'. עיין כל זה בבראשית רבה פרשה מ"ה: