מתנות כהונה על אסתר רבה ו

סופרים. מלמדי התינוקות מקרא:

ומשנים. מלמדי התינוקות משנה:

אינן לא אוכלין כו'. בתמיה וא"כ אינה בכל עת:

תימר כו'. וא"כ גם הוא אינו בכל עת:

למודעי. לר"א המודעי ועי' בפ' נערה שנתפתתה [ד' נ'.]:

ממדרש תהלים נראה דה"ג ככר כסף כו':

מה כתיב שם איש יהודי וגו'. ופירוש הרי שהוזכר שם שבטו של דוד הוא יהודה:

ה"ג לכל זרעו מה משה כו':

לא נודעתי כו'. במגילת רות בפסוק ולנעמי מודע מאריך יותר:

יהודי יחידי. דרש יהודי כמו יחידי בחילוף חי"ת בה"א וכדלקמן:

ה"ג בב"ר ריש פ' נח מה מקיים בו היה שהיה מתוקן להדריך כל העולם כולו בתשובה הן האדם היה שהיה מתוקן כו':

להכיר בוראו. בריש פ' נח גרס תמים היה היה מתוקן לנס:

מרדכי. דכתיב איש יהודי היה:

איצטרובולין. פי' הערוך בנין התחתון של הרחיים:

ענו בכבל גרסי':

הוא השליט כו'. עד חדש ושוב גרסי' משה אתמול בורח מפני פרעה ועתה משקעו בים אלא שראה עולם חדש איוב כו':

מה מר כו'. מרדכי נוטריקון מור דכייא כדאיתא בפ"ק דמגילה:

שחיק כו'. ימחו וישחקו עצמותיו ונקט דרך קללה תחשב לו:

ה"ג לא הוה אמרין כן:

חי הוה. וכתיב מלך אל תקלל:

ה"ג בילקוט בשלח ובילקוט שמואל ארבעה צדיקים נתן להם רמז שנים חשו ושנים לא חשו משה ניתן לו רמז ולא חש יעקב ניתן לו רמז ולא חש דוד ומרדכי ניתן להם רמז וחשו יעקב אמר לו כו':

ה"ג אלא אמר שמא כשהייתי כו':

ה"ג לארץ וכתיב ואתחנן כו':

ה"ג הכה עבדך אמר דוד וכי מה אני ספון שהכיתי חיות רעות אלו אלא אמר שמא דבר עתיד ליארע את ישראל והן עתידין לינצל ע"י מרדכי כו':

ספון. פירושו חשוב:

ה"ג חייכם אף הגואל. וכן הוא במדרש איכה:

ה"ג לדרוש שלום אומה:

כאיקונין. צורה דמות אדם העומד במזרח ומביט בו נראה לו כאלו הצורה מבטת עליו וכן העומד באחד משאר הרוחות או כנגדה:

ה"ג בני אדם מביטים כו':

ה"ג מתעלה בליקוחין:

דין אמר כו'. זה היה אומר הריני נותן מאה דינרין ואכנס עמה לעשות צרכי:

תרתין מאוון. שתי מאות:

וחסד וגו' גרסי':

קיימת. למעלה ממטתו:

ננוסים. יחוס:

תיחות כו'. תרד ושתי תעלה אסתר:

פלך. כלומר אומנות ועי' בבראשית רבה פ' ע"ג:

סבלונותיה. הסבלונות ששלח לה יעקב:

קצף בגתן ותרש. עי' בב"ר פ' פ"ח מה היתה בדעתם לעשות:

קלסריקין. לפי הענין פירושו שרים ובילקוט ובתרגום גרס קלוסנטרין:

הברברי. הלועז איש רק ושפל ובתרגום גרס בכין ואולי צ"ל ברברין:

ה"ג ספרו של הקב"ה דכתיב כו':