מתנות כהונה על אסתר רבה ה:א

כי יתן בכוס עינו כו'. כל הפרשה נתבאר בויקרא רבה פרשה י"ב:

לשון נקי. ורמז לזונה ועי' בבמדבר רבה פרשה י':

אינו פורש ממנה. וזהו יתהלך במישרים שהכל נעשה לו כמישור בלא עיכוב דבר:

מטמא את הטהור וכו'. דכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה בין הטהור וגו' ועי"ל בפרשת שמיני:

ומה דא קידרא גרסי':

אדומה. וזהו יתאדם:

הכי גרסינן אשקוניה ושקלוניה:

שנאון. בפרשת שמיני לא גרסינן ליה וכן בילקוט משלי:

ההוא. באותה מערה שהוא היה נתון בתוכה:

ה"ג אמרו אף הכא:

דדמכא. נראה דצ"ל דרמיא ובפרשת שמיני גרס דמטרפא:

הכי גרסינן בל ידעתי טלמון ליה ולא ידע שתי שכרא חמשא קוסטין:

משינתיה ואנשי ליה גרסי':

הכי גרסינן נוקבא בתרעא א"ל הב לי מינה:

וקרי עליה גרסי':

למאן שמשין גרסי'. מררות לעולם גרסי':

הכי גרסינן בילקוט בין לוט לבנותיו לממזרות:

פתח הבית. בפרשת שמיני גרס חביות ונראה דצ"ל חנויות:

ה"ג לשבט יהודה ובנימין לגלות. ה"ג מבלי דעת. ד"א וכצפעוני יפריש מה הצפעון הזה מפריש בין מיתה לחיים כו' כך הפריש כו':

שמתוך כך אמר. הכתוב אמר בה כו':