מתנות כהונה על אסתר רבה ד:יב

מנהג שבעולם גרסי':

לא מה דהיא בעיא כו'. בניחותא הלא לא מה שהיא רוצה היא עושה ואם כן הספרים למה:

בנוהג שבעולם. מלתא באפי נפשיה היא:

ה"ג והיא מדברת בלשון מדי פרסי נושא מדיית והיא מדברת בלשון פרסי אבל הקב"ה דבר עם ישראל בלשון שלמדו הה"ד כו' ועי' בילקוט בפ' אנכי:

לשון יחנך. והוא אני בלשון מצרי ולמדהו ישראל בהיותם במצרים ובילקוט [רמז רפ"ו] גרס אנוך וכן משמע בפיוט [יום ב'] דשבועות:

שישתמש בהן העולם גרסי' וכן הוא בירושלמי בפ"ק דמגילה:

פרסי. בירושלמי גרס סורסית:

לאלייה. ליילל ולקונן כדאמרינן פרק ב' דערכין אלייה בעלמא הוא דנפלה בפיהם:

לקרב. במלחמה לצעוק להפחיד שכנגדם:

אף אשורית לכתב. שהיא הנאה שבכל הכתובים:

ה"ג בירושלמי ואין לה דבור בחרו להם כתב אשורית ולשון עברית ושוב גרסי' בורגני אחד אמר בררו להן לשון רומי מלשון יוני ופירושו מתוך לשון יוני וה"ג בירושלמי:

גנאי הוא לה. לאדום מלכות רומי:

שאינה שלה. בלשון שאינה שלה:

אף על פי כן. אע"פ שגנאי הוא לה אינה חותמת אלא בלשונה מעיזה פנים ועומדת על מדתה וזהו וטפרה די נחש:

וטפרה גרסי'. וכן בסוף הפרשה ופסוק הוא בדניאל סי' ז':

השסועה. כמו שאמרו חז"ל למה נשנו הבהמות מפני השסועה: