מתנות כהונה על איכה רבה ג:ז

זכר עניי:

יצאו אלו כו'. תנכה זה נגד זה:

ה"ג מי יתן עמי עמי כמראש כו'. כלומר אע"פ שחוטאין ומלינים עלי הכל אקבל:

אדמתם וגו' גרסי'. וסיפיה דקרא ויטמאו אותה משמע הלואי וישבו על אדמתם אע"פ שיטמאו אותה ובילקוט הגירסא יותר ברורה ועיין שם:

אף כאן כו'. אמר הנביא ידעתי כי זוכר אתה אותי שתשוח עלי נפשי והכי מוכח בילקוט:

שאתה זוכר כו'. ליקח נקמתי מהם אבל מה אעשה ונפשי תשוח ולא אוכל להמתין עליו:

ה"ג עד דשמינא עביד קטין כו'. פי' קודם שהבהמה השמנה נעשית קטן וגרוע רע נפש של הרעה יוצאת ואינה יכולה להמתין לראות ברעתם ודלותה של שמנה והכי מוכח גי' הילקוט וגי' הערוך ערך חשך ועיין עליו אם בעל נפש אתה:

ארגוונות. מיני בגדים של ארגמן:

מתנחמת. על שהיא יושבת בתוחלת ממושכה ויהי בעיני' כימים אחדים:

אלמלא כו'. שבראותי אותה נחמתי על ההמתנה:

ומייחדים כו'. אוחיל דרש לשון תפלה מלשון ויחל משה: