מתנות כהונה על איכה רבה, פתיחתא א

אמר ישעיה לישראל: בדברי תורה. שעסק התורה היא צהלה ושמחה אמתית וזולתה הוללות וסכלות:

בבתי כנסיות. בילקוט ישעיה גרס ציצי קולך לפלפין [לפנינו שם לכליין] פי' היה משורר לפני הכלות בקול נעים כעוף המצוייץ בקולו:

מסויימין. מסומנים ונכרים בעולם כל רואיהם יכירום כי הם בני אל חי:

ה"ג עניה מן הצדיקים וכן הוא לקמן בפתיחא ו' ואנו ואבלו ובילקוט ישעיה. ומלת עניה חוזר על הקשיבה את העניה מן הצדיקים:

ואם לאו. שלא תקשיב:

ענתותא. כלומר הרי ירמיהו איש ענתות וה"ג בילקוט בהדיא הא ירמיהו הענתותא:

ומתנבא עלך. דברי תוכחה וה"ג בילקוט:

קונן עליהם. ירמיהו היה מקונן עליהם איכה: