מתנות כהונה על בראשית רבה עט:ז

ה"ג רש"י יעקב קנאו בשכם ועצמות יוסף נקברו בשכם כמו שנאמר ואת עצמות יוסף קברו בשכם:

שכחון כו'. שכחו תיבות מן התרגום ולא ידעו מה המה:

הכי גרסינן רש"י מן התרגום ואתון כו':

ואתון כו'. ובאו לסוחר ערבי ללמוד אותם משם שמעו קולו שאמר לחברו הרם זה יהבה עלי והבינו משם שיהבה הוא משוי:

שנאמר כו'. כלומר זהו שנאמר השלך על ה' יהבך לא היו יודעין מקודם מהו ועכשיו הבינו שהוא משוי והכי איתא בהדיא בפרק קמא דמסכת ראש השנה:

מעשה. לשון דריכה ורמיסה וכן פירש הרד"ק בספר מלאכי והם למדו פירושו מתוך דברי הערבי רק שהיה לעג לשון שאמר מכסה במקום מעסה:

אתון כו'. בואי ורחצי:

גלמודה כו'. כדמפרש ואזיל:

גלמודה נדה שהיתה רצונה לומר נדה ואמרה גלמודה ונמצאו למדין שגלמודה דקרא הוא נדה והוא בלשון נוטריקון גמולה דא מבעלה וכדאיתא בגמרא:

ה"ג רש"י ז"ל שנאמר ואני שכולה וגלמודה:

אומרת. רצתה לומר השאילני לי מבנייך ופירושו מכבדת כך פי' הערוך ואמרה מטאטיך וש"מ דמטאטא דקרא היינו מכבדת והכי איתא במסכת ראש השנה:

ה"ג רש"י אתון מעוררה כו'. פירוש הביא מקוננות להספידך ושמע מיניה דלויתן דקרא פי' קינה:

ה"ג השאלני לי כסיתיך. ופירושו מרגליתיך או כבש שלך וכן משמע בערוך דגרס קשיטיך. ועיין שוב שם שקשיטה פירושו מרגליות וכבשים ונמצאו למדים שקשיטה דקרא דכתיב ויתנו לו איש קשיטה אחת וכן קשיטה דכתוב כאן היינו או כבשים או מרגליות ומשום קשיטה דכתיב הכא אייתי כל הני מילי וכדמפרש ואזיל:

אונקיות. מין כלים ועיין בערוך:

טלאים כו'. קשיטה נוטריקון קדריש קו"ף אונקיות שי"ן סלעים הטי"ת טלאים:

קמיליא כו'. ורבי סימון גם הוא דרש קשיטה נוטריקון קמילייא מצאתי בלשון לטין הוא מין כלי ובפי' רש"י מצאתי פירושו מאה אלפים:

טריון. פי' רש"י שם מטבע על שם טריינוס:

חליות. חתיכות קטנות מזהב או אבנים טובות:

ודייקניתא. מצאתי פירושו אבנים טובות וכן פי' רש"י:

על האונה גרסינן. ופירושו שטר מכירה:

יו"ד ה"א. שנשארו במלת קשיטה: