מתנות כהונה על בראשית רבה סא:ז

גביעה בן קוסם. חכם גדול בישראל היה ובעל חטוטרות היה כפירוש רש"י בפרק חלק ומצאתי בספר יוחסין שמחמת זקנה נתעקם מגבו:

שלא תחליט כו'. כלומר שלא ינצחוך וישאר ארץ בידם לחלוטין מן הדין:

שיעיד עלינו גרסינן והכי גרס רש"י ז"ל וגירסת הספר יש לקיים ולפרשו שיתקוטט בעדינו ויריב ריבנו כמא דאת אמר שיצאעליו עוררין ואם תעירו ואם תעוררו:

[יכיר וגו' גרסינן]:

שטר שילוח כו'. כלומר שחלק גם כן לבני קטורה הרי הכל נתן ליצחק ולא שייר במתנתו כלום ואין המתנה מתנה והכי מוכח גירסת הילקוט דגרס והיכן הוא נותן לבני קטורה:

כספים זהבים. אומנים עושי מלאכה של כסף וזהב:

פילוסופיא. חכמים:

לטמיון. פי' הערוך לאוצר כלומר לאוצר שכר העבדות:

ביקש לעלות אלכסנדרוס מוקדון:

אזלן כו'. שלוף מנעלך שהיה מתיירא לומר לו שלא יכנוס שם יחף שמיד יאמר אמת אמרו הכותיים שלא יניחוני לילך:

גביעתך. כמו גבהותך וה"ג בילקוט ובמגילת תענית פרק שלישי ועל שם כך נקרא גביהא על שם החטוטרות שהיתה על גבו ובלשון ירושלמי רגיל הוא לבא עי"ן תחת ה"א:

אם כה תעשה כו'. גביהא קבל דבר המלך בסבר פנים לאמר מי יתן שיעשה אדוני המלך ככה להשוות עקמימותי ולהניח רוגז המלך אמר כן וכן מצאתי בפי' רש"י ובמגילת תענית מסיים אמרו לא זזו משם עד שהכישו נחש:

להזריח תזריחו. כלומר להרחיק לצד מזרח הרחיקו ששלחם לארץ קדם ובילקוט גרס להרחיק הרחיקו:

מי יעץ כו'. כלומר הקב"ה יעץ לך מימי קדם שלא תזדווג ליעקב ונבואה זו נאמרה על אדום כדמפרש ואזיל:

[צר המעטירה גרסינן וכ"כ צר חסר בכל אותה פרשה (ישעיה כ"ג)]:

בעטרה. כפשט הכתוב על מעלתה וגדולתה:

כובין. קוצים ועל מפלתם המעותדת אמר כן ורש"י גרס כמו כובין ופירוש שהקיפוה יישוב כאדם שמסבב כרמו בקוצים: