מתנות כהונה על בראשית רבה כ:י

עכביות קנרים. [פי' הערוך] מיני צמחים הם וצריך למתקן ע"י האור ברותחין. [וגירסא זו הביא כן הר"ש בסוף פרק ה' דמסכת כלאים והרמב"ם בפ"ג דמסכת עוקצין והערוך גרס עכביות וקונדוס כאותה ששנינו אבל מתקנים את הקונדוס והעכביות בפרק המביא כדי יין]:

דרין דרין. כך הקונדס צומח מדורין מדורין כמו האגוזים וע"ש כך נקרא דרדר לשון דירה:

היתה האדמה מעלת כו'. משליף. שולף ותולש:

הזיעו. נרתת ברתת ומורא מהדר גאון עוז ה' ית' עד שהזיעה יצאת מפניו מפני הפחד:

הואיל והזיעו כו'. בזעת אפיך וגו' קדריש:

בקללתו הראשונה. לאכול עשב השדה כבהמה שהיה מתפרנס בלי דאגה ופרנסתו מצוייה בכל מקום:

זיעה מניין כו'. בזעת אפיך וגו' משמע כשהוא מזיע יאכל לחם ולא ימות:

הילוך מעים בדרך הארץ. עשיית צרכיו כי כן דרכן של בני אדם ובפרק הרואה גרס בהדיא שלשול ובשם רש"י מצאתי גרס כדרך הארץ. ופי' בו שלא ישלשל יותר מדאי:

מיהר צועה כו'. סיפיה דקרא לא ימות:

בל יחסר לחמו. סיפיה דקרא של מיהר הוא ור"ל שלא ישלשל יותר מדאי ויצטרך לאכול הרבה ואם יחסר לחמו ימות כן פירש"י בישעיה:

לא גזולה כו'. דכתיב אשר לוקחת:

תשוב. משמע תחזור לעפר חי כמו שאתה עכשיו ובשם רש"י מצאתי תשוב משמע אף על פי שתלך אל עפר תשוב: