מתנות כהונה על במדבר רבה ט:מו

שכולם נאבדו גרסינן]:

עפרות זהב. של העגל:

ה"ג ישראל שעבדוהו עד לקרקע. כלומר לכלל שפלות גמור ונתנו למשכון ביד המות שאלמלא שעשו העגל היו חיים וקיימים לנצח כמו שדרשו ז"ל בפסוק אני אמרתי אלהים אתם וגו' אמרתי שתהיו קיימים לנצח כאלהים שנא' חרות על הלוחות חרות ממלכיות וחרות ממלאך המות ועכשיו נמסרו ביד המלכיות וביד המות וזהו בקרקע המשכן: