מתנות כהונה על במדבר רבה יז:ב

ה"ג לקמן בקהלת ונכון הוא אכול בשמחה לחמך זו פרשת חלה ושתה בלב טוב יינך זו פרשת נסכים מהו כי כבר רצה וגו' זו הכנסת ישראל לארץ שנאמר כי תבאו אל הארץ וגו' ד"א הפסוק הזה וכו':

כי ידעתיו. בחיר"ק תחת יו"ד והוא פועל יוצא:

הרי כבר פי'. שלא חשך בנו מן השחיטה וזהו יצחק שהכינו לכך:

ומניין. כלומר מניין ומאין ומאיזה טעם כתב שוב את יחידך:

מששת ימי בראשית. דייק מדכתיב והנה איל משמעותיה הנה כבר הוא מוכן ומזומן מאז ולא בא לסתום אלא לפרש על זמן קדום שאין קדימה לפניו:

חסר המקרא. בתמיה וכי חסר המקרא כלום ולמה ליה למימר תחת בנו:

והספיגו. מקנחו בספוג להיות נקי וטהור כדחללי בי טבחא:

[אמר אברהם איני זז גרסינן]:

בנך נתקרב כו'. כאלו הוא נתקרב ואח"כ האיל תחתיו וע"ל בב"ר פרשה נ"ו ויתבאר לך:

אמר לו הקב"ה יסורין וכו'. אברהם נתיירא מיסורים וזהו אחר הדברים וגו' הרהורי דברים שהרהר על היסורין שלא יבואו עליו והבטיחו הקב"ה וע"ל בב"ר פרשה נ"ז כי כן הוא:

לבא על אברהם. הספר מדבר דרך כינוי כי לא נאה לומר עליך:

דשאב. של מקום שאב:

והיו מצירין. עיין זה בפרק ב' דמס' שבת: