מתנות כהונה על במדבר רבה יד:ד

לקכל שכר למביאיהם. פירושו מצאתי במכילתין בפ' בא לרבות שכר לעושי רצונו כיוצא בדבר ועשו לי מקדש וכו' והלא שמים והארץ הוא מלא אלא לקבל שכר על העשייה לקיים מה שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ויותר תמצאנו מפורש במסכת סופרים פ' י"ח:

חטיבה. פירש"י פ"ק דחגיגה שבח מיוחד:

[אעשה אתכם חטיבה גרסי']:

מסמר זה חסר. מחסר והולך שהחלודה אוכלת אותו ועי' כל זה במדרש קהלת:

היאך אני לומר כו'. כי לא אדע איזה מהם אמת ועיין מזה בספר עין יעקב בחידושין:

כאפרכסת. פירש"י טרימויא שעל הרחיים שבו שופכין התבואה ויורד למטה על הרחיים לרכב ונטחן שם עד אשר דק:

המשנה כו'. בלשון משנה נקרא הדרבן מרדע:

[ומקרא קרא גרסי']:

במלמד הבקר. שופטים ג':

ולהציב הדרבן. שמואל א' י"ג:

כשהוא משמרם גרסי'. ודריש הכתוב במסמרות לשון שמירה:

[משתרשי' לכל מקום גרסינן:

ומשתרשי' בכל הגוף גרסי']:

ושאר כל הימים כו'. שבמקדש דוקא מצות אתרוג כל שבעה ובגבולין ביום ראשון מן התורה ושאר הימים מדברי סופרים כדאיתא בפרק לולב וערבה וכדמפרש ואזיל:

[מדבריהם הם גרסי']:

דודים. חז"ל נקראים דודים ורעים להקב"ה:

סמנין בפיהם גרסינן. ודריש שימה כמו סימן וכדאיתא בפרק כיצד מעברין:

פורשים. מפורשים:

מדיירים בינה. עיין בערוך ערך מלמד ומסאסאה:

סדרונניא. שם מקום:

למה לא נתנו. שדברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתבם שנאמר על פי הדברים האלה וגו':

מה נכנסה כו'. דרש מהמה נוטריקון מה המה כלומר מה הנאה יהיה לך מהם שהרי אי אפשר לכתוב כולם:

[ה"ג שאלו באת לכתוב דבריהם]:

הוי בשר. קרי ביה בשר לשון בשורה:

בשר. כמו שר וחשוב:

ספירה. נראה שהוא מין פרי עגול ככדור כדתנן במסכת כלאים הפול והספיר:

פורחים. כלומר עולים ויורדים בהם אין ולאו ורפיא בלי חיזוק:

שושנה. כפתור וקשר בראש:

[אף ספרי' גרסינן]:

לדברי תורה. כ"ד ספרים כולם הם דברי תורה ומקיש דברי סופרים להם:

אף המסמרים כ"ד. עיין לקמן בסמוך:

בעי כמה כו'. איבעי' היה לבני הישיבה כמה מסמרות יהיו בו בסנדל. ובירושלמי ובקהלת ל"ג בעי:

ה"ג כמה מסמרות יהיו בו בסנדל. וכן הוא בירושלמי בפ' במה אשה ובפ' חלק ולקמן סוף מדרש קהלת:

וכימיך וגו'. שיהו מסמרות של נחשת וברזל במנעליך כמנין ימיך כימות השבוע שהם ז':

[ה"ג ושלשה עשר ע"ז]:

ע"ז. על מנעל ימין וכן על השמאל ומסמרות אלו היו קבועין בו לחבר עור העליון על העץ התחתון שדורסין עליו והוא הסוליי' וכן בפירש"י בפ' במה אשה:

ט'. כנגד ט' ירחי נידה כן הוא במדרש קהלת:

ה"ג שפשטו בו חכמים יד. וכן מצאתי במדרש קהלת:

שפשטו כו'. שרחקוהו בנדוי או בנזיפה שעל זה הזהירו במסכת אבות הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה כו':

כתקנן. מסודרים בפיהם אליבא דהלכתא בלי פקפוק:

ממוסמסים. שאינם מסודרים וחלקים כדבר הנתמסמס:

כמס. לשון מסמס ודריש כמסמרות נוטריקון כמס מרות כלומר כשהם יוצאים ממוסמסים הם מרים לשומעיהם:

שבעליהם נאספים. שבעלי התורה והם החכמים הגדולים כשהם נאספים לעולמם שאז צריך התלמיד לזרז לאמץ בד"ת מאחר שאין לו לשאול כדמפרש ואזיל:

[ה"ג כל זמן שרבו קיים]:

ה"ג יודע הוא שאין כו':

משה הרועה. לשון חמי זלה"ה אמר בו דרך סימן טוב מרעה נוטריקון משה רבינו ע"ה:

ת"ל והיה כו'. שמוע תשמע קדריש שאם תשמע מפי אחר גרוע ממנו יהיה בעיניך כאלו תשמע מפי:

מה דרבן זה כו'. עד את המקום ל"ג ליה במדרש קהלת ונכון הוא וכן בילקוט קהלת בשם ספרי ל"ג ליה:

ויזכור ימי וגו'. סיפיה דקרא רועה צאנו ישעיה ס"ג:

אל תוסף עליהם. כגון ספר בן סירא ודוגמתו כן הוא במדרש קהלת:

החיצונים. ספרי מינין:

הדפין. הנסרים והלוחות שהדלת נעשה מהם:

וקיים הקב"ה. שהרי קדמו לכל דבר שבקדושה:

כדרבנות. הכלי והאוצר של הרבנות שכל דבר הנאצר באוצר משימין בכד כד"א כד משלים שערי מכדי: