מתנות כהונה על במדבר רבה יד:ג

דבקו שערים כו'. בשוחר טוב מפרש ליה דאל"כ הרי פתח השער היה רחבו ב' אמות וחצי והארון לא היה רחבו כי אם אמה וחצי ולמה לא נכנס אלא שדבקו כו':

כי האמנם ישב וגו'. בדברי הימים ב' סימן ו':

ולמה נצטער. למה באתה כל הצער זה לידו:

ה"ג בשוחר טוב ובריש מדרש חזית ובילקוט מלכים בנין בנוי בניתי:

ה"ג מסייעין למלך כל שכן הכל כו'. ועיין מזה סוף ספר שמות:

בקולו של משה. משמע כשהיה מדבר עם משה היה קול הדיבור שוה לקולו של משה ולא הגביה קולו יותר מן המתורגמן מפני הכבוד כדין הקורא בתורה ובתנחומא גרס בהדיא בקול שהיה יכול משה לסבול ורש"י לא פי' כן פר' יתרו ועיין שם ובשוחר טוב לא גרסינן בקולו של משה וכו' ולפי זה יהיה הכבוד שתלה הדבור במשה והענייה בהקב"ה וק"ל:

מסויים. כלומר מסומן בסימן ואות ניכר בין שאר כלי המקדש:

לעשבים. בכל מקום שכתוב המאמר הזה לא כתב עשבים וגם ענן כבוד דלקמן אבל בשוחר טוב גרס כמו כאן:

אין רוכבין על סוסו. עיין לקמן פ' ט"ו:

[ה"ג האלהים שנאמר את האלהים אני ירא]:

שכן. פי' נמשך ונגלה להראות לו ודוגמתו בב"ר סוף פ' ל"א זה שיכון לעשות התיבה פירש"י המשכן ושכינתו וכן בב"ר פ' ל"ד גבי פרו ורבו זה שכן בזכות הקרבנות כלומר ברכה נמשכת ונתנה לו בשביל הקרבנות: