מתנות כהונה על במדבר רבה יד:יג

מעתה. מכאן והלאה:

אדין. כמו עדיין:

שני בני היצהר. פ"ה זכריה ד' משמע שנמשחו בשמן המשחה שלפיכך קרא אותם בני היצהר כד"א תירוש ויצהר וכמו שפי' שם הרד"ק שמדבר בזרובבל ויהושע הנמשחים בשמן המשחה:

יכול קודם כו'. וביום שנמשח הקריב קודם המשיחה:

ת"ל זאת כו'. משמע שהמשיחה היא עיקר מלאכת היום והחנוכה היתה ג"כ ביום ההוא:

[שנתנדבו מעצמן גרסי']:

כארכן כך רחבן. הקערות והמזרקות והכפות: