מתנות כהונה על במדבר רבה יד:יב

[שהוא היה עיקרן גרסינן]:

שלאדם הראשון. כלו' כנגד אדם הראשון:

נשמת חיים וגו'. וסמוך אסיפיה דעניינא ויצו ה' אלהים על האדם וגו' שהמקרא זה דרחז"ל שנצטוה אדם הראשון במצות:

שש מצות. עי' בב"ר סוף פ' י"ו נתבאר על פי הירו' למה לא חשיב שבעה כמו שמנו חכמינו ז"ל בפ' ארבע מיתות:

על שנקרא צדיק. ונאמר כסף נבחר לשון צדיק כדלעיל:

על מצות כו'. והתורה והמצות נקראו כסף שנאמר כסף צרוף בעליל:

[ה"ג ויהי נח בן חמש מאות שנה:

ה"ג מפני עון דורו]:

ה"ג אותן ז' אחד העולים. ופירושו אותיות ז' אחד שבמלות מזרק אחד כסף:

[שהם יתרון גרסינן]:

לתכלית שבעים כו'. זהו שיסד הפייטן בפרשת זכור תכלית שבעים כו' ותכלית פירושו סוף וקץ:

והייתם כאלהים אינו קדש. כדמתרגמינן ותהון כרברבין:

[קינן בדור אחר גרסי':

שבכו את יעקב גרסי']:

ונתן לדוד כו'. לפי כשהראה הקב"ה לאדם דור ודור ופרנסיו ראה דוד חייו חקוקים ג' שעות ונתן לו אדם ע' שנה משלו ועי' בילקוט בפסוק זה ספר תולדות אדם:

עשר ספירות גרסינן. ומשנה היא בספר יצירה:

י' שליטים. עיין במדרש קהלת בפסוק החכמה תעוז לחכם וגו':

ה"ג שבעת שמלו ישראל. ועיין זה במדרש חזית בפסוק אלך לי אל הר המור:

ה"ג ולמה לא הקריבו עופות לפי שאין עניות כו'. כך הגיה באות אמת והוא כפתור ופרח:

לכפר על קללות הארץ. וכן חטאת באה לכפרת עון:

ה"ג שברא מהם הקב"ה העולם השלשה כו'. וכן אמרו בעלי הטבעיים שהאש כו':

ה"ג וכנגד האש והרוח ומים:

ה' הרגשות. ה' חושים שבהם אדם מרגיש הכל והן חוש הראות. וחוש השמע. וחוש הריח. וחוש הטעם וחוש המישוש:

וה' מורגשות. הם הדברים הפועלים ההרגשות שאין הרגש בלי מורגש דרך משל אין רואה בלי נראה ואין שומע בלי נשמע וכן כולם:

כאילו ביום ראשון וכו'. ע"ל סדר ויקרא פ' ח':