מתנות כהונה על במדבר רבה יג:ב

מעמיד את המשכן. ע"ל פ' י"ב סי' י"ט:

שלמים הקריבו בני נח. מאמר זה בירושלמי בפ"ק דמגילה במשנה אין בין ובב"ר פרשה כ"ב ופרשת ל"ז ובויקרא רבה פרשת ט' ושם פרשתיו:

שלמים. אף שלמים:

כמ"ד עולות כו'. ולא שלמים ולפיכך הוכרח לומר שיתרו בא אחר מתן תורה דאל"כ היאך הקריב שלמים:

במה מקיים ר"א גרסינן:

לכשיתעורר גוג גרסינן]:

אני מביאה כו'. אני מביאה תחלה לפתח ירושלים:

[כשרוח צפונית גרסי']:

בפלסמון. לזחול ולזלף כדמפ' והולך:

אחויים. דבוקים כד"א קורעים ומאחים:

שנתמררו. לשון מרירות כלומר שנצטערו הרבה:

שהערו. יערי דריש לשון הערה למות נפשו:

להשקותם כו'. סיפיה דקרא קדריש שתיתי ייני עם חלבי ודריש חלבי כמו זבת חלב ודבש:

שעשו רצונו. רעים דרש ל' רצון כתרגו' רצון רעה חפץ רעי:

גנוני. כילת חופת חתנים:

[ה"ג המשכן מצוייר במיני כו':

ואמר להם שיעשו גרסינן]:

זו השכינה. בדרשות הר"י ן' שועיב בפרשת צו גרס ליה וכן בסדר עולם ובמדרש חזית אינו:

ה"ג מה עשה נכנס בפשפש. והוא פתח קטן ודרך שם נכנס לתוך הפלטין:

בכ"ה בכסליו. עיין מזה בב"ר פרשה נ"ב ויתבאר לך:

[ה"ג וכי עיקר שכינה אינה בתחתונים היתה הה"ד וישמעו]:

מקפץ ועולה. למעלה וכדמפרש ואזיל:

מהו ויתחבא. והלא קומתו היתה מן הארץ עד לשמים. וע"ל פרשת בראשית וריש תזריע:

[גרעה קומתו גרסינן:

ה"ג א"ר יצחק צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה. תהלים ל"ז]:

באויר. בתמיה:

השכינו כו'. דרש וישכנו כמו וישכינו ול' שכינה כלומר וישכינו השכינה:

[ה"ג אימתי שרתה השכינה בארץ ביום כו':

ה"ג אלו אברי עולה ואימורי קדשי קדשים]:

ה"ג אומר להם אכלו רעים כו'. ועיין כל זה במדרש חזית:

ופשט ידו. לתוך התבשיל לאכול ממנו אף כאן באתי וגו' ואח"כ אכלו רעים שתו ושכרו דודים. ובנמשל השרץ הוא כדמפרש לקמן ג' דברים שעשו הנשיאים שלא כהוגן: