מתנות כהונה על במדבר רבה יא:ג

שהיה מתיירא כו'. לאחר שחזר למלכותו שכבר נכשל בחטא ונטרד על ידי אשמדאי ועי' במדרש חזית:

[ה"ג נותנין עליו אימה:

הקול אימירון. גרסינן]:

אימירון. פי' הערוך בייתי כלומר רגיל ושכיח בלא בהלה ופחד:

אגריון. יערי ובהול:

כוססות. מעורבבות וגוששות מלשון כסכוסי קרמי:

[והיו ישראל גרסינן]:

סרסור. אמצעי בין המוכר ובין הקונה כך היה משה אמצעי בין הקב"ה וישראל:

[והנה קרן וגו' גרסינן]:

מלכיהון דמלאכיא. מדלא כתיב מלאכי צבאות אלא מלכי משמע מלכן של המלאכים וזהו מלכי צבאות מלכים של צבאות של מעלן:

גולירון. פירש הערוך חלשין:

האף והחמה. שני מלאכי חבלה הם כדלקמן בפ' עקב:

לכד. משמע בכח הדין ומצד זכות:

[שהיה עני גרסינן]:

ורפה ידים. אחיתופל אמר כן על דוד. שמואל ב' י"ז:

ה"ג היה רוד' בשירים וכו' בשרים ובשרות כדמפרש ואזיל:

[והיה מושל על השדים גרסינן]:

פרוזבטה. במדרש חזית גרסינן פרובטיה ופירש בערוך מיני מרחצאו' או מאכלים שמנים ובמדרש קהלת משמע מרחצאות ואם נכונה הגירסא שלפנינו פירושו לשון שררה ושמחה ועי' ערוך ערך פרזבט:

שידה ושידתין. שדים זכרים ושדות נקבות:

ה"ג ושדתין דהוו אזיין בהון וה"ג במדרש חזית ובמדרש קהלת ופירושו שהוו מתחממין בהם כד"א אזה יתירה דניאל ג' וכן מצאתי בספר ישן דגרס בהדיא אזין בהון שידין והיו מחממים אותן ובילקוט קהלת גרס תוו בהון ופירש בו המבאר היו מרוממין ומגדלין אותם ול"נ פירושו היו מהתלין ומשחקין בהם ועשו בהם כל צרכם:

כיון שבנה כו'. במדרש חזית ובקהלת לא גרס ליה:

מטתו. קרינן מטותיו לשון מטות אבותם וכדמפרש:

[שבטיו גרס]:

סינטומוס. פירושו זה הכלל וסוף סוד הדבר וע"ל פ' בא ובמדרש חזית בפסוק עד שהמלך במסבו ובפסוק הנה מטתו:

ומל עצמו. לאו דוקא עצמו אלא הניח למול עצמו וכדמפרש ואזיל:

ה"ג שנאמר וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר:

ומאי נינהו. היכן הם נזכרים:

מופלא שבב"ד. במדרש חזית מפרש הטעם למה נקרא שמו סריס:

ה"ג וכתוב אחד ושבעה אנשים. סוף ספר ירמיה:

זה שליח ב"ד. ואותו ואת שני הסופרים לא קחשיב להו במנין כיון שאינם נצרכים לגופא דדינא:

קורא להם. כלומר ממתנת עליהם כאלו צווחת ואומרת מה דינו אבל במדרש חזית בפסוק כמגדל גרסינן קוהה להם כלומר שתהא ברורה ומוכנת בפיהם שלא יצטרך להיות קוהה ושוהה בה. וכן מצאתי בספר ישן שגרס שאין דבר הלכה ספקה להם:

על הדין כו'. דיני נדתה וכתמה וכן הוא במדרש חזית:

כאילו יצאה כו'. כאלו היא בתך שאין יצרך מהרהר עליה:

כ"ד משמרות כהונה וכו'. הרי מ"ח ואע"ג שהיו ג"כ כ"ד משמרות של ישראל אותן היו נשארים בערי ישראל ומשמרות כהונה ולויה לבד היו עולים לירושלים ושל ישראל היו מתפללין בעריהם על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ועי' כל זה ריש פ' בתרא דתענית:

וי"ב מחלקות. כ"ד מתנות כהונה י"ב היו במקדש לבד וי"ב בגבולין ובספרי פ' קרח קחשיב להו ובילקוט מייתי להו ועיין לעיל ריש פ"ה ובסוף פ' הגוזל עצים ובפ' הזרוע וצריך עיון שם:

ת"ח המלמדים כו'. עיין כ"ז בירושלמי דשקלים פ' התרומה:

מומין. של בכורות וקדשים איזהו מום ואיזה אין מום:

ספר העזרה. ספר היה מונח בעזרה שמתוכו היו מגיהים כל ספרי תורות:

רב הונא כו'. עיין במדרש חזית טעם פלוגתייהו ע"פ הירושלמי:

בנותרות. וזהו מפחד בלילות שהיו מתפחדין פן יעבור הלילה ויהיה נותר:

[היה פרה ורבה גרסינן:

ששמו של הקב"ה גרסינן]:

ה"ג רבינו בחיי ישכים לב"ה מפחד בלילות מפחד שראה בחלומו: