מתנות כהונה על במדבר רבה י:ב

ה"ג ו' פעמים למי כנגד כו'. פירוש למי אוי למי אבוי וגו' כתיב ו' פעמים ועיין בפרשת שמיני כל פרשה זו נדרשת יפה:

ה"ג ענו לה למאחרים אלו אומות העולם המאחרים על היין לשתותם. מאחרין ויועצין עצות על ישראל לשתות יגיעם דוגמת שנאמר על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם:

שלא יכבידו כו'. דרש אל תרא ראייה להרע כד"א אל תראוני שפי' אל תביישוני:

[בתיהם כמישור גרסינן]:

שתסתכלו כו'. בעין הרע שנותנין עיניהם בממונם:

זה הגזל. סיפיה דהאי קרא מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא:

כמות. כאלו הרגום:

[ה"ג כנגד זה יביא עליהם]:

זרות. מהופכות וצרות כדלקמן ואולי שצ"ל צרות:

[ה"ג שיהיו זרות זו לזו כדרך שבאו לישראל וכן מצאתי בא"א]:

שהן צרות זו לזו. בפ"ק דחגיגה פי' ר"ת רפואות נשיכה זו קשה לזו דאמרינן בפ"ז דע"ז קרירא לעקרבא חמימי לזיבורא וחילופא סכנתא הלכך היכן שנושכות שניהם נעשות צרות זו לזו ואין לו תקנה:

[ה"ג ועקרבא ולבך ידבר תהפוכות:

יוצא מדעתו גרסינן:

מדה כנגד מדה גרסינן:

לבם מדעתו גרסינן]:

י' דברים שגזר פרעה. בילקוט וארא הביא בשם תנחומא ותנא דבי אליהו שגזר עליהם עשר גזירות ונגד כל גזירה וגזרה נפרע מהם הקב"ה מדה כנגד מדה וגם הפייטן הביאום בפיוט של פסח:

[בראש חבל שחבלתו גרסינן]:

סרסורא. האמצעי כסרסו' הזה שהוא אמצעי בין המוכר והקונה:

נקראת בור. וזה באר:

תהנה האף. תנאף נוטריקון תהנה האף:

לצבות בטן. ודרשו חכמינו ז"ל בסוטה שמדבר בבטן של נואף ועיין לעיל בפרשת סוטה:

אב אוי. כלומר הסבה והמקור שממנה בא האוי עליו:

פצעי אהבה. ע"י חבוק ונשוק וצחוק:

הכי גרסינן על עסקיה נפצעת חנם שהכהן כו'. ואע"פ שלא נודע שנטמאה רק על עסקי הסתירה עושין לה כך וזהו חנם:

מן דשמע כו'. עיין כל זה בפרשת שמיני ושם פירשתיו:

בנו שלישי גרסינן:

וכן היה מאררו גרסינן. פי' נח כשהיה מאררו היה קורא אותו כנען לפי שהיה אבי כנען וכתיב כנען בידו מאזני מרמה:

שנסתרס. כן דרשו חז"ל בפסוק וירא חם וגו':

ממה שעברו כו'. כלומר ממי שקדם לו ולא למד דעת:

מה אירע כו'. כלומר מה שכתוב בתורה שיארע לסוטה:

בל חליתי. שלא קיהה ולא הרגיש כד"א ואין חולה מהם על מחלתי:

[ה"ג אקיץ אוסיף אבקשנו עוד]: