מתנות כהונה על במדבר רבה י:יא

[מגדלו לשם שמים גרסינן]:

אסור לשתות יין ולגלח. עד הבאת קרבן כדלעיל:

סותרים. שאם גלח או נטמא למת צריך להתחיל הנזירות מראש והימים הראשונים יפלו:

ה"ג ותגלח' אינה סותרת אלא שלשים. ועיין כל זה בפרק ג' מינין:

בביאה. בביאת אהל שהמת שם ואלו דוקא נפשות אדם שנאמר אדם כי ימות וגו' ועיין לעיל פרשה ז':

הכי גרסינן לפי שהוא אומר בנזיר לא יטמא להם במותם. ועיין כל זה בספרי באורך ובנזיר פ' כהן גדול:

רבי אומר במותם כו'. עיין בפרש"י בנזיר פר' כהן גדול:

[ה"ג אין כ"ג מטמא לאביו מקום כו'. להתירו לטמא למת מצוה גרסינן]:

ה"ג בספרי שאין הקטנים ניזורין וכן הביאו הילקוט. ור"ל שאין הנזירות חלה עליהם והאב אינו יכול להזיר את בתו הקטנה אע"פ שהיא ברשותו:

[ה"ג לאמו הוא דלא אזיל כו':

ה"ג לאחיו שאם הוא כהן גדול ונזיר כו']. בפרק כהן גדול דף מ"ח ע"ב:

מה גרם. כלומר כמה טובה איבד בהטמאו לבטל מעל ראשו נזר אלהיו אי נמי להגיד שהנזירות בראש וכדאיתא בסוף פ"ק דנזיר נזר אלהיו על ראשו מגיד שהנזירות בראש ובספרי ישנו לכל המאמר כצורתו ולא גרס לזה: