מטה משה ג

הקדמה

ברוך ה' אלהי ישראל אלהים אלהי מערכות ישראל אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה ימים וכל תהומות עוף השמים ובהמות שדה חיתו יער ורמש הארץ כולם בחכמה עשתה ידו כדכתיב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב ואת כל אלה עשתה ידי ואחר כל אלה ברא אדם ועמו נגמר הכל ותשלם המלאכה. מערכה מול מערכה. זו לעומת זו עשה אלהים. בני אלהים מול בני אלהים. ואם הוא סוף המעשים הלא הוא תחלת המחשבה בטרם החלם. כי הוא תכלית הכוונה בבריאת עולם. לכן קדמו לו כל שאר מיני השפלים והוא היה אחרון במעשהו. להורות כי כל פועל ה' למענהו. ותכלית הכונה בבריאתו. לדעת את אלהיו ולקדש אותו. ולהורות על זה הענין. רוב בניין ורוב מניין. כי ברא אותו מחובר ברמ"ח אברים ושס"ה גידין וכנגדן צוה צורינו שס"ה עשין ורמ"ח לאוין להורות כי לא נברא האדם רק לשמור ולעשות ולקיים את כל הדברים האלה ועל זה אמר שלמה ע"ה סוף דבר הכל נשמע תת האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ר"ל המצות הם כנגד כל אדם ודרז"ל במסכת ברכות מאי כי זה כל אדם אמר ר"א אמר הקב"ה כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה והנה לא כל אדם זוכה ללמוד וללמד אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה כאשר בהיותי שאנן בנעורי ושוקט על שמרי. שליו הייתי בביתי ושאנן בהיכלי. מושב אלהים ישבתי בעיר בעלז"א שמה סבבוני הקפוני תלמידים רבים המקשיבים לקולי לשמוע דבר ה' ורבו כמו רבו על ידי היו נשענים. הנקראים לה' בנים. הבנים בני. אשר לפני. על שלחני זה השלחן אשר לפני ה'. עד אשר טרדת הזמן ותלאות וסיבות המה הקפוני סבבוני רדפוני השיגוני גרשוני מהסתפח בנחלת ה' והנה סערת הזמן טלטלני הבאני פה ולאדמ"ר עיר ואם בישראל אל בית חמי נדיב ויועץ זקן ונשוא פנים נשיא וראש ישראל. כמר שמואל ישמרהו הגואל. גם פה לא שקטתי לא נחתי ולא שלותי כי לא יכולתי להפיק רצוני להגדיל תורה ולהאדיר והנה בקשתי את שאהבה נפשי מצאתי להאלוף מוהר"ר משה אלמושנינו שכתב טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי שמש כי בצל החכמה בצל הכסף כו' ירצה טובה היא חכמה עם נחלה כאשר ינחילהו לאחרים ולהיות שהנחלה אפשר בב' פנים אם בחייו מפיו אל כי התלמידים ואם אחר מותו מפי ספרים אמר שיותר טובה היא מכי סופרים שתהיה הנחלה בעודם בחיים חייתם שהם רואים השמש וזה אומרו ויותר לרואי שמש וביאר הטעם למה תהיה החכמה טובה עם נחלה ושתהיה יותר טובה כשתהיה הנחלה מאת רואי השמש באומר כי בצל החכמה בצל הכסף ירצה כי החכמה יהיה בה נחלה שיוכלו לו להנחילה כמו הכסף שעוזבים אותו לאחרים ויהיו ב' ביתי"ם זה אחר [זה כמו שני כפי"ן והוא כאלו אמר כי החכמה היא כמו הכסף והכסף כמו החכמה כי שניהם שוים בענין הנחלה אמנם יש הבדל גדול ביניהם כשהחכמה כאשר ננחול אותה בעל החכמה לתלמידיו לא יחסר לו בזה כי החכמה תחיה את בעליה במה שילמוד אותה וז"א ויתרון דעת החכמה תחיה את בעליה ונתתי אני אל לבי מאחר כי לא אוכל להוציא תורה מפי לתלמידי אשר היא הנחלה היותר טובה אנחילנו מפי ספרים ויהיו לרצון אמרי פי כאלו הוצאתים מפי לתלמידים הגונים אף כי ידעתי גם ידעתי כי יקומו עלי רבים אשר סביב שתו בשמים פיהם ולשונם תהלוך בארץ לאמר ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו ויאמרו למשה מי שמך לאיש שר ושופט עלינו להורות לנו הדרך אשר נלך אף אני אען ואומר לכל אחד יפה דברת אמת דברת ובזמנה דברת כי מי אני ומה חיי אשר ערבה לבי לגשת אל המלאכה הזאת ואני בער ולא אדע אך יעצוני כליותי והציקוני רעיוני לאמר קום מה לך נרדם אף כי לא ישמעו לדבריך ישמעו לדברי רבך כי שמשתי ת"ח בפרט להרב הגדול מאור הגולה תפארת גאון ישראל מוהר"ר שלמה לורי"א אשר העמיד תלמידים לאלפים ולרבבות הייתי מאוכלי שלחנו וראיתי ודקדקתי מנהגיו ודיניו זה לבד יהיה לכם למנחה. והיה ברכה זולת שאר דברים טובים ונכוחים אשר לקטתי בתר לקוטי מתוך ספרי רבותינו על כן לא יהא הקורא בו כזבוב אשר יעזוב המקום הבריא. וישב על המכה ובה יפריא. ובחסד האל בטחתי וחברתי ספר זה וקראתי שמו מט"ה מש"ה לארבע סיבות. הא' בעבור כי במקלי הזה עברתי את הים זועף העה"ז כי זה חלקי מכל עמלי. הב' באשר אמרו רבותינו ז"ל במ"ק אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו והיה כי יאמרו המשלים בואו חשבון מה זה בידך ואומר מטה כמטה משה. הג' כי כל אדם צריך לרשום שמו בספרו כמו תנא דבי אליה מתחיל ויגרש את האדם כי ויגר"ש גימ' תנ"א דב"י אלי"ה ומדרש תדש"א מתחיל תדשא הארץ דשא כי תדש"א גימט' ז"ה רבינ"ו פנח"ס ב"ן יאי"ר ומדרש רבות מתחיל ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום ואהי"ה שעשועים גימט' רבינ"ו הושעי"ה רב"ה ופרקי ר"א מתחילין מי ימלל גבור"ת י"י גימט' אליעז"ר ב"ן הורקנו"ס וירמי"ה התחיל אנ"י הגב"ר בגימטרי' ירמיה ור' אלעזר בן יהודא קרא ספרו רק"ח בגימ' אלעז"ר גם אני קראתי על שמי מטה משה להיות זה זכרי וזה שמי. הד' כי חלקתי ספר זה לג' עמודים עמוד התירה עמוד העבודה ועמוד ג"ח. ועמוד העבודה ידבר בסדר תפלות וברכות ומועדות אשר הם עבודת השם ודיניו תתרכ"ד כמנין ז"ה מט"ה מש"ה במלוי זי"ן ה"א מ"ם טי"ת ה"א מ"ם שי"ן ה"א והנה ה' יהיה למשען לי ובו אבטח. ובאלהי ישראל אשען ויהיה לי למבטח ואשאל מאל יוצר הרים. שידריכני באורח ישרים. שלא אכשל במאמרים. ויעזרני לעשות עד אין קץ ספרים. ולהיות חובר חברים עד בא הגואל לשערים. ויתקע בשופר גדול ובנשוא נם הרים. ויקבץ נפזרים. אלה הדברים. אשר דבר

משה בן הק"ר אברהם ז"ל הי"ד