מראית העין על יומא עו:

כתיב זנות יין ותירוש יקח לב וכו' אמר רבי יצחק יין שמביא יללה לעולם וכו'. אפשר לרמוז דכל המתגרה ביין הסט"א נאחז בו וזה רמז ס"ת יין ותירוש יקח נחש כי נדבק בסט"א והוא נחש ינחש בו. ולהיות שזהו דוקא למתגרה ביין כמבואר לכך יש לרמוז היין גימטריא יללה דדוקא היין הידוע כלומר המתגרה בו, אך אם מתנהג כהוגן משמחו כמש"ה ויין ישמח וכדאמר בסמוך זכה משמחו:

והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין. פירש"י עשאוני פקח. הרב המוסמך מהר"י פינטו ז"ל פירש כמה פירושים. ואפשר לומר עוד דרבא דריש כתיב ישמח וקרינן ישמח זכה משמחו לא זכה משממו והשתא יקשה דהי"ל לקרות בשין ימנית דדריש משממו והכי הו"ל לקרות דבזה היה עיקר להזהיר לאדם והכתוב עשה עיקר מלשון שמחה ומה יש לנו אם משמח ויש לו שמחה טפי הו"ל לעשות עיקר להזהיר לאדם ולשמחה מה זו עושה. ולישב זה אמר והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין עשאוני פקח כלומר דהא דכתיב ויין ישמח לבב אנוש יש תועלת גדול לתורה דמתוך השמחה מרחיב לבו ומבין בתורה כמו שאמר רבא עשאוני פקח ולזה הכתוב עשה עיקר מהשמחה דאהניא לפלפל בתורה ולהבין עמקה וכן ר"ת ישמח לבב אנוש ס"ת חשב דאהני לחשוב מחשבות בתורה: