מראית העין על יבמות מט:

תניא שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלם וכתוב בה וכו' משנת ראב"י קב ונקי וכו'. הרב יד אהרן בכלליו והרב באר יעקב בי"ד סוף דף קמ"ג הביאו ראיה משמעתין דהלכה כראב"י אף בברייתא והזכירה הרב פר"ח בהגהות הרמב"ם פ"ב דבית הבחירה ע"ש ונעלם מהם דהסמ"ג לאוין של"א והרמב"ן במלחמות סוף פרק התקבל והר"ן פרק אלו טריפות כלם הביאו ראיה זו ועמ"ש אני בעניי בעין זוכר מערכת מ"ם אות ט' בס"ד:

ואי אימא ליה לשוייה מזיד. כתב הרב עיון יעקב ז"ל וצ"ע קצת לפי מ"ש הרא"ש ריש פ"ד דביצה בשם העטור במידי דכתיב באורייתא מחינן בהו ולא אמרינן מוטב וכו' וי"ל דה"ק לשוייה מזיד וקטל ליה ע"כ מוטב לינצל ממנו ע"י שם וכו' והעיטור לא קאמר אלא מחינן עד דפרשי עכ"ל. ודברי הרב ז"ל יש בהם גמגום דממ"ש מוטב לינצל ע"י שם ואבלע בארזא נראה דכיון דיש המצאה לינצל הא עדיף ונראה דאם לא היה המצאה זו היה חייב לומר לו, ותכ"ד כתב דהעטור כתב מחינן עד דפרשי והא לחוד הול"ל דדוקא כשידינו תקיפה לא אמרינן מוטב אבל כשאין בידינו למחות בהא לא מיירי בעל העטור והרא"ש וא"כ לק"מ בסוגיין וכבר הארכתי להוכיח כן בברכי יוסף סימן תר"ח בס"ד ע"ש ודוק כי קצרתי: