מראית העין על שבועות לו.

מנין לרבות הכנויים וכו'. עמ"ש אני עני בקונטריס ככר לאדן דף קצ"ב ע"א:

תרתי למה לי מ"ד ה"מ מתניתא אבל בקראי וכו'. פירש הריטב"א ז"ל דעל הש"ס פריך אמאי מייתי תרתי דהגם דהוו תרי עובדי נהי דאצטריכו להו דהוו תרי עובדי מיהו הש"ס אמאי מייתי תרוייהו. ואכתי קשה דגם הש"ס לייתי בתרא ומכ"ש קמא וכמו שהקשה הרב מהר"ר ברוך אנגי"ל ז"ל: ואני עני תירצתי בברכי יוסף ח"מ סימן ז"ך אות ז' דרצה ללמד הש"ס דבעובדא בתרא דומיא דקמא דהוא במתניתין וה"נ בתרא בדרשא דקראי דוקא לא כשקוראין אותו לקריאה ע"כ מה שתירצתי. ועדיין יש לדקדק דס"ס אמאי הוצרכו תרי עובדי לייתי עובדא בתרא כמו שהיה דרשת הפסוק ודיו ויש לומר דאי הוה מייתי עובדא בתרא כהוייתו דאמר מקרא זה ודרשו בדואג ותו לא עדיין היה מקום לומר דמעשה שהיה כך היה ואה"נ דבקריאה נמי צריך לכנות להכי אייתי שתים זו דבעובדא קמא רב כהנא קרי מתניתין כמות שהיא וא"ל רב יהודה כנה ומשם למד רב כהנא וא"ל לההוא מרבנן דאמר קרא ודריש ליה כנה והשתא אין לטעות דידענו עיקרא דמילתא דמשם למד רב כהנא ובודאי אם אדם קורא לקריאה אין צריך לכנות. ומעין דוגמא כתבו ז"ל במ"ש דאין לומר הלל בר"ה דה"ד בתפלה אבל הקורא ספר תהלים קורא ההלל לשם קריאה ופשוט ועמ"ש ברכי יוסף א"ח סימן תקפ"ד: וראיתי להרב עיון יעקב ז"ל שכתב וז"ל אבל בקראי אימא לא מכנינן קמ"ל ואע"ג דבתחילה אמרינן כן בלא כינוי שאומרין כן המזמור והכל יודעין דקאי אדואג משא"כ ברוצה לדרוש ואומר פסוק זה יש לכנות וזה כונת רש"י ועיין במהרש"א עכ"ל והנה מהרש"א ז"ל כתב דנראה מדברי רש"י ז"ל דבקורא תהלים כדרכו אין לשנות וכו' ע"ש ומדברי הרב עיון יעקב ז"ל הנזכר מוכח דחולק על זה ורצה לפרש דהכא דמזכיר דואג בתחילה אין לכנות וכתב בזה כונת רש"י ועמו הסליחה דדברי מהרש"א ז"ל אמת וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושיו וריא"ז ז"ל הביאו הרב שלטי הגבורים ז"ל ופשוט: