מראית העין על שבת עז:

ה' אימות הן וכו'. אפשר לרמוז דהגם דהיצה"ר מתגבר כארי על ה' חלקי הנפש כי כל א' כלולה מכלם יכול האדם להתגבר עליו בתורה בה' מיני למוד מקרא משנה הלכה זהר דינין וניצול ממנו מעין דוגמא דעינינו הרואות יעברו חלושי"ם ואת האימי"ם לתקיפי ארעא:

מ"ט עזי מסגן ברישא והדר אמרי וכו'. אפשר לפרש מאמר זה דרך רמז ואסמכתא דשאל מ"ט עזי מסגן ברישא כלומר חלקי יצה"ר מדוע באים כשהילד נולד כדכתיב לפתח חטאת רובץ ויתחזק י"ג שנים עד שיבא יצה"ט ועיקר השאלה מאחר דהיצה"ט אתו עמו בבטן אמו וכמ"ש בפסקי תוספות נדרים בסוף פ"ג וז"ל יצר טוב ניתן במעי אמו שיודע כל התורה ובשעת לידה נכנס יצה"ר ואז מגרש את יצר הטוב וכו' עכ"ל וכבר כתבנו במ"א שדברי פסקי תוספות הללו נעלמו מכמה גדולי אחרונים והיינו דשאל מ"ט עזי מסגן ברישא כחות היצה"ר עזים וקשים מסגן ברישא דמאחר דהיצה"ט קדם והוא במעי אמו מה זה היה ליצה"ר לבא בתחילה וע"ד ויבא הלך לאיש העשיר. והדר אמרי רמז ליצה"ט אימרא יאה רך וטוב והיה צריך להפך ומה גם דהיצה"ט קדם במעי אמו. והשיב כברייתו של עולם ברישא חשוכא וכו' והקליפה קדמה לפרי כשיצא לאויר העולם וכך היא המדה כדי שיהיה שכר ועונש שאם היצה"ט היה נשאר כשיצא לאויר העולם והיה נשאר י"ג שנים. ואח"כ היה בא יצה"ר לא היה לו כח לפתות לאדם:

עוד שאל מ"ט הני מכסיין וכו'. הכונה שכל טענות היצה"ט אינם נראות לעין והם מכוסות. וטענות היצה"ר גלויות וכמו שפירשו הראשונים פסוק ותרא האשה וכו' וגם תאוה הוא לעינים דענייני היצה"ר נראים לעין תועלת גופני. והיה צריך דטענות יצה"ט יהיו במופתים גלויים. אך זה חלי דעניני היצה"ר הן נגלין והוא נכסה היצה"ט. והשיב הני דמכסיין מינייהו מכסיין פירוש דהשומע עצות היצה"ט לקיים תורה ומצות מכסיין מינייהו חלוקא דרבנן ולבוש רוחני לעה"ב לכן מכסיין ולא גליין להרבות שכר לצדיקים דאינון דכיין בכלי שהוא כליין ודין הניין. והני דלא מכסיין מינייהו כי תאוות העה"ז אגלאי בהתייהו גשמיים ועכורים היינו רביתייהו ולא נעשה מהם מלבוש רוחני להכי מגליין והשוטים טועים מדרך השכל מפני מראית העין:

גם שאל מ"ט גמלא זוטרא גנובתיה. ירמוז על מלכות בבל וכבר בקונטריס דברים אחדים דף קכ"ה ע"ג הבאתי דברי רבינו מהרח"ו ז"ל דגברה מאד חוצפת נבוכדנצר הרשע מעין דור הפלגה שהיה רוצה לעשות בסט"א מדרגה ע"ג גימטריא חכמה וז"ש אעלה על במתי ע"ב וכן גמל"א גימטריא ע"ג כמ"ש שם וידוע דהמלך והשר אשר ישראל שרויים בגלות אצלו גונב ממעשה ישראל הטובים ומהקדושה והיינו דשאל מ"ט גמלא זוטרא גנובתיה כלומר מלכות נ"נ מ"ט זוטרא גנובתיה דהגלות היה מועט ע' שנה. והשיב משום דאכלה כיסי שאוכלת קוצים פירוש דעל ידי ענין המן דנצטערו ישראל מאד מאד והיו בסכנת מות ושבו בתשובה גמורה וקבלו התורה אהניא להו דכנסת ישראל אכלה קוצים על דרך הכתוב ואכלת את כל העמים והם המן ובניו וכל המצר לישראל קוצים לישראל והמן ובניו על כל קו"ץ וקו"ץ עשרה קוצו"ת במשתה ותלו המן על הקו"ץ כמשז"ל ובניו תול"ן חוצה לו ועי"ז היה הכנה לבית שני ע"י מרדכי ואסתר כמשז"ל ואמטו להכי היה גלות בבל ע' שנה לבד: תו בעי מ"ט תורא אריכא גנובתיה משל לגלותנו הארוך שנקרא תורא כמשז"ל דבאורך הגלות גם הסט"א גונב ניצוצות הקדושה מישראל ומדוע עלתה ארוכ"ה וגנובי גנבא למה לה בכל אורך הגלות. והשיב דדייר באגמי ובעי לכרכושי בקי ופירש רש"י ז"ל להבריח היתושים כלומר דישראל מפוזרים בכל מקום אף במקום דאינו ישוב גמור דדיירי באגמי וכל זה לברר ניצוצות הקדושה ולהציל עשוק מיד עושקו והיינו להבריח היתושים הסט"א ולברר ניצוצי קדושה חדשים גם ישנים ולזה צריך זמן גדול:

והדר בעי מ"ט קרנא דקמצא רכיכא וכו'. אפשר רמז קמצא סט"א אות ק' הוא רומז לסט"א כמ"ש בזהר הקדוש והיה הנשאר אותיות מצא גימטריא ס"מ ושאל איך בא גר מאדום סט"א וז"ש קרנא דקמצא סט"א רכיכא שבא מהם גר. והשיב משום דדיירא ביני חלפי כלומר הגר ניצוץ קדוש אלא ששכן בין הקוצים סט"א ואי קשיא אם הסט"א מתקשה שאינה מניחה לגר ניצוץ קדוש שיבא להתגייר נדיא ומתעורא דהדין הוא כמ"ש הרמ"ע ז"ל דנהרס כל בנין סט"א כדי להוציא נפש הגר כדין גזל מריש ובנאו בבירא מקעקע את כל הבירה כדינא דאוריתא:

ואיבעיא ליה מ"ט האי תימרא דתרנגולא מדלי לעילא. רמז לת"ח שנקרא גבר בכמה דוכתי באתרא דלית גבר וכו' מאן גבר בכול' וכיוצא וגבר תרנגול ות"ח דל והלך ועיניו נשואות למרום אגב דוחקיה והשיב דדייר אדפיה נשמתו ממקום גבוה ואי עייל קוטרא אם היה עשיר היה מעלה עשן היצה"ר והרהורים רעים ומתעוררים כי כפי גודל נשמתו כן הפגם גדול מאד ואשכח סימ"א סמו"י מן העין ולכן הוא שרוי בצער ומתוך כך נכנע וינצל מהיצה"ר:

דשא דרך שם. אפשר להסמיך רמז דש"א ר"ת דין שלום אמת שהם קיום העולם כדתנן ופירש הרב הלבוש ז"ל ריש ח"מ תדשא הארץ דש"א. וזה רמז דשא כלומר על ידי שמירת דין שלום אמת דרך שם להעמיד ארץ ולקיים העולם וזהו דרך ארץ ודרך העולם בל ימוט: א"נ דש"א ר"ת דבור שינה אכילה דיזהר למעט בשינה. ולמעט בדיבורו כמ"ש סוף פרק כסוי הדם יעשה עצמו אלם וק"ו ליזהר מדיבור אסור. ולמעט באכילה כמשז"ל הגדר המופלא הוא למעט באכילה. וזה רמז דש"א דבור שינה אכילה דרך שם לקנות השלימות ולטהר נפשו לעבוד את ה':

דרגא דרך גג. אפשר לרמוז במה שפירשתי בעניותי רמז בפסוק כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך והענין בקצר אמיץ כי תבנה בית חדש אשר תאוה נפשך לשוב בתשובה ולבנות אשר קלקלת והרסת בבתי הנפש והנה הואלת לבנות בית חדש בנין של קיימא. ועשית מעקה לגגך תמיד תעשה סייג וגדר לכל הדברים ועי"ז לא תשים דמים כי יפול הנופל ממנו מהסייג והעיקר יהיה נשמר וזה רמז דרגא סולם לעלות במעלות עובד ה' היינו דרך גג שצריך מעקה אתה תעשה גדר וסייג בכל דבר וזהו הדרך לעלות במדרגות עבודת ה':

פוריא שפרים ורבים עליה. אזהרה גדולה שלא יהיה כונתו כי אם לקיים מצות ה' ובזה כלל כל סדר קדושה הכתוב בא"ח סימן ר"ס:

סודרא סוד ה' ליראיו. אפשר רמז כי הת"ח יש לו סודר להתעורר שיזהר תמיד לשמור הלבוש רוחני חלוקא דרבנן וכשם שתמיד מקפיד שהסודר שנותן על צוארו יהיה נקי מפני כבוד הבריות על אחת כמה וכמה יגדל ליזהר שמלבוש רוחני של נפשו מקיום המצות ומלבוש רוחני של רוחו של הלימוד יהיו זכים ונקיים שבהם עומד לפני ה' וזהו סוד ה' ליריאיו כי האדם יראה לעינים שסובר שהת"ח עושה זה להדור. ואדרבא הוא ליכנע וסימן לירא את ה' לכלכל דבריו ולימודו ומצותיו שיהיו כסדרן והלכתן במעמד שלשתן: