מראית העין על סנהדרין ז.

אין תחילת דינו של אדם אלא על ד"ת. אפשר במ"ש פ"ק דבתרא דאיוב היה רוצה לפטור את כל העולם מן הדין דהם אנוסים ביד יצה"ר ואינה טענה דהתורה מבטלת יצה"ר ולכן תחילת דינו על ד"ת וכבר הרחבתי הביאור בזה בקונטרס שמחת הרגל רות דף נ"ט בס"ד:

טוביה דשמע ואדיש וכו'. כבר כתבתי אני עני אפתח"א במ"ש כל המעביר על מדותיו וכו' ע"ש. ועתה ארחיב קצת במה ששמעתי מפה קדוש הרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר ז"ל דבעירו עשיר אחד תקיף זלזל בת"ח אחד והרב הנזכר רצה לתווך השלום ואמר לחכם דגדול השלום ושימחול לעשיר והשיבו כי בה שעתא מחל לו לעשיר והיה טעמו דבזוהר הקדוש אומר דח"ו פשעי בני אדם מכבידין גדפוי דשכינתא ואם לא הייתי מוחל היה לעשיר עון והיה ח"ו איזה צער לשכינה וע"י שמחלתי תכף לא היה מקום לשום הרגש למעלה והנאהו להרב ז"ל א"כ ז"ש טוביה לדשמע ואדיש כלומר דדש בזה ואינו מרגיש וא"כ אותו שביזהו לא היה נחשב לו עון שיגיע מזה צער לשכינה ח"ו ובשכר זה ניצול גם הוא ממאה רעות. וזה אפשר שהוא בעצם מ"ש כל המעביר וכו' ויש בזה טעם נכון דע"י שהוא מעביר מקל כ"י צער מהשכינה ומדה כנגד מדה מעבירין על כל פשעיו: