מראית העין על נדרים פא.

הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה וכו' ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהם וכו'. אפשר לתת טעם דרך דרש. על דרך שאמרו מחשבה מועלת לדברי תורה. כי כאשר הסט"א רואה שמכינים ת"ח עצמם להתקדש בזיוגם מתירא שבכח תורתם וקדושתם יעלו נשמה קדושה אשר נטמעה בסט"א וזמנין הורס בנין הסט"א כמ"ש הרמ"ע ז"ל לכן משתדל בכל מאמצי כחה לערבב דעתם ובפרט עם אשת ת"ח ועי"כ לא יוכלו להשיג נשמה קדושה כל כך יהנה צור"ף אלו הן הנצרפי"ן הני טעמי דאמור רבנן בסוגיין. ואולם בעניים והם עמי הארץ אין כאן הכנה והסט"א אינה חושבת בהם. וזמנין דנשמת שדי שבקרבם מיחדים דעתם לש"ש ונמשכת נשמה קדושה ומשו"ה מהם תצא תורה ודוק כי קצרתי:

על שלא ברכו בתורה תחילה. מ"ש הרמב"ם ז"ל והביאו בשיטה מקובצת על מציעא על דף פ"ו דר"ל דהניחו לעלות לס"ת קודם להם מי שלא היו ת"ח ע"ש באורך. הוא דבר קשה לומר דמשום הכי אבדה הארץ ומה גם דקיימא לן רב שמחל על כבודו כבודו מחול: ואולם רבינו יונה ז"ל והביאו הר"ן ז"ל פירש דהיו עוסקין בתורה אך בלבם לא היו מחשיבים התורה והיא נבזית שאין כדאי לברך עליה והקב"ה גלה סודם ע"ש באורך. ואפשר לדקדק בזה אומרם שלא ברכו בתורה תחילה כי תיבת תחילה נראית שהיא יתירה. אך אפשר כי הנה רוע לבבם לא גילו אותו ולכן כשהיו עולין לס"ת בצבור היו מברכין אבל בתחילת למודם כשקמים בשחר ועוסקים בתורה לא היו מברכין שלא היתה חשובה בעיניהם וז"ש תחילה ר"ל בתחילת לימודם כשקמים בבקר דסברי שאינו כדאי לברך עליה לאפוקי שמברכין בעליית ס"ת וגונבין דעת הבריות ה' ברב רחמיו יזכנו לעסוק לשמה בתורתו תורת חיים :