מראית העין על קידושין מ.

הזכות יש לה קרן ויש לה פירות. מקשים דהתנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם וכו' כבוד אב ואם וכו' ומאי איריא הני והרי סתמא אמרו הזכות יש לה קרן ויש לה פירות משמע דכל המצות יש להם פירות. וביותר יקשה באבות ר' נתן פרק מ' דקתני תרוייהו בהדי הדדי דברישא תני ד' דברים אדם עושה אותן אוכל מפירותיהן וכו' אלו הן כבוד אב ואם וכו' וסמוך לזה תני זכות יש לה קרן ויש לה פירות וכו' אלמא כל זכות יש פירות. ותו הרי אמרו בשוחר טוב פסוק בצאת ישראל ממצרים דהקב"ה זורע כל המצות שעושה האדם ברקיע הנקרא ערבות ומוציאין פירות ע"ש: ואפשר לומר דהם שני סוגים דכל המצות הקב"ה זורע אותם ומוציאין פירות בזמנן וכן כתב רבינו אפרים בפירושו על התורה כ"י שהקב"ה זורע התורה שלומד האדם שנאמר אור זרוע לצדיק. אבל הני מילי דקתני שאדם עושה אותם הוא סוג אחר דתכף בעשייתן הקב"ה קובע לו פירות בלי זריעה והוי ח"ו כמו רבית למשל ולהכי קאמר אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהן והא דקאמר שאדם עושה אותם נראה יתר ח"ו אבל בא ללמד כי תכף שעשה אותם יש להם פירות ובדרושים הארכתי בסייעתא דשמיא:

אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה וכו'. מקשים אם כן משה רבינו ע"ה שנאנס ולא אמר לקבור עצמות יוסף אמאי נקראת המצוה על שם ישראל ואפשר לומר דהא והא איתא דאם נאנס ולא עשה המצוה מעלה עליו כאלו עשאה ונותן לו שכר כאלו עשאה ובודאי דגם למשה רבינו ע"ה הקב"ה קבע שכר כאלו הוא עשה. וגם מי שגמר המצוה נקראת על שמו ואין זו גורע שכר מי שנאנס ולא גמרה: ועתה בעת הזאת ממש נגמר להדפיס ספר מלאכת הקדש וראיתי שם פרשת עקב סוף דף קצ"ו שמתרץ הרב ז"ל בזה ג' תירוצים והתירוץ אחרון הגם שהוא מסתייע מלשון המדרש בבראשית רבה פרשה פ"ה אין דבריו מחוורין לקוצר דעתי ואין להאריך ועיין מה שכתבתי בפתח עינים בברכות על דף ו' ומ"ש שם בשם עטרת ראשי אבא מארי ז"ל במ"ש אפילו חשב אדם וכו' וכתבתי דבש"ס ל"ג אפילו אלא בעין יעקב ע"ש הנה בסוגיין הגירסא אפילו חשב אדם כמ"ש עט"ר אבא מארי ז"ל: