מראית העין על קידושין לא

אסתייעא ליה מילתא ודריש מזמור לאסף. התוספות כתבו דאמרו במדרש מי שיעלה את השערים יעלה את אבא ע"ש באורך ואני בעניי בנחל אשכול על פסוק טבעו בארץ שעריה כתבתי על מדרש הזה בסייעתא דשמיא לך נא ראה: ועדיין צריכין אנו למודע"י דכפי הש"ס אבימי כי קאים ובידו קתון של מים לתת לאביו אשר מים שאל ונתנמנם דורש הן לה לדרשה זו. ומה יחס יש לדרשה זו עם כבוד אב ואם דעסיק ביה ואיך בשביל כבוד אבא יעיר אזן לזה: ויתכן למצוא הפתח כי הנה עלה בלבו כי הוא מתכשר במצות כבוד אב ואם בחשק וזריזות לעשות נחת רוח ליוצרו וזה חשוב לפניו יתברך ומעין דוגמא השערים שחלקו כבוד לארון זכו שלא נמסרו ביד אויב. ואפשר דבעבור דבני קרח חלקו כבוד למשה רבינו ע"ה כמו שאמרו רז"ל היתה התחלת הצלתם ונמשך זכות זה להציל אביהם. וזה רמז שהשערים הלכו ביד קרח כמ"ש באגדה והבאתיו שם על שפ"ת הנחל. לרמוז שבשביל שהשערים חלקו כבוד לארון עתידין לעלות. וגם בעבור שבניו חלקו כבוד למשה רבינו ע"ה וברא מזכי אבא וגם הוא אחרי רדתו אומר משה אמת ותורתו אמת כמ"ש בש"ס בזכות זה עלה. וז"ש מי שיעלה השערים בשביל שחלקו כבוד לארון הוא יעלה לאבא בשביל כבוד שעשינו למשה וגם כי הוא אומר משה אמת. ונמצא כי בצד מה בהיותו עוסק בכבוד אביו בא לדעתו כי יש נחת רוח לה' בזה דאפילו לשערים שחלקו כבוד לארון לא קפח שכרן ומזה בא לדרוש מזמור לאסף שאמרו מי שיעלה את השערים כמדובר: